# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1805/1/

הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ אִם אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה, וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה תָּמִיד. כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה בָּאִים מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא זְכוּת אָבוֹת. כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל־יְדֵי עֲשָׂבִים, וְהֵם גְּדֵלִים רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. גַּם עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב, הוּא עַל־פִּי הַסֵּדֶר שֶׁיֵּשׁ לְהָעֲשָׂבִים וְהַזְּרָעִים לְפִי הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן, הַיְנוּ לְקָצְרָם בַּמָּקוֹם הָרָאוּי, שֶׁכְּשֶׁגְּדֵלִין בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְרַפְּאוֹת, וְלֹא כְּשֶׁגְּדֵלִין בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן לְקָצְרָם בַּזְּמַן הָרָאוּי לָהֶם, כִּי יֵשׁ עֵשֶׂב שֶׁכָּל כֹּחוֹ לְרַפְּאוֹת הוּא כְּשֶׁקּוֹצְרִים אוֹתוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ וְלֹא אַחַר־כָּךְ. וְכֵן יֵשׁ עֵשֶׂב שֶׁכָּל כֹּחוֹ לְרַפְּאוֹת רַק כְּשֶׁנִּגְמָר עַד שֶׁנּוֹפֵל מֵאֵלָיו וְלֹא קֹדֶם. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה נַעֲשֶׂה סֵדֶר זְּרָעִים לְקָצְרָם בִּמְקוֹמָם וּבִזְמַנָּם הָרָאוּי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְרַפְּאוֹת. וְעַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה קוֹצְרִין אוֹתָם הַזְּרָעִים עַצְמָם לִרְפוּאוֹת אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָם וּבִזְמַנָּם הָרָאוּי, וְעַל־כֵּן אֵין לָהֶם כֹּחַ לְרַפְּאוֹת. גַּם עִקַּר הִתְגַּלּוּת זְכוּת אָבוֹת לִזְכּוֹת לִרְפוּאָה בִּזְכוּתָם, הוּא גַּם כֵּן רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. גַּם עִקַּר מַה שֶּׁמּוֹעֶלֶת הַתְּפִלָּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא גַּם כֵּן רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. גַּם עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה קוֹל צְעָקָה שֶׁל אָח וּגְנִיחוֹת, שֶׁלִּפְעָמִים מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם עַל־יְדֵי־זֶה, וְעַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה גַּם זֶה אֵין מוֹעִיל:
