# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1805/1/

העקר הוא האמונה, וצריך כל אחד לחפש את עצמו אם אמונתו שלמה, ולחזק את עצמו באמונה תמיד. כי על־ידי פגם אמונה באים מכות מפלאות שאין מועיל להם לא רפואות ולא תפלה ולא זכות אבות. כי כל הרפואות הם על־ידי עשבים, והם גדלים רק על־ידי אמונה. גם עקר כח הרפואה שיש בכל עשב ועשב, הוא על־פי הסדר שיש להעשבים והזרעים לפי המקום והזמן, הינו לקצרם במקום הראוי, שכשגדלין באותו המקום יש להם כח לרפאות, ולא כשגדלין במקום אחר, וכן לקצרם בזמן הראוי להם, כי יש עשב שכל כחו לרפאות הוא כשקוצרים אותו עד שלא הביא שליש ולא אחר־כך. וכן יש עשב שכל כחו לרפאות רק כשנגמר עד שנופל מאליו ולא קדם. ועל־ידי אמונה נעשה סדר זרעים לקצרם במקומם ובזמנם הראוי, כדי שיהיה להם כח לרפאות. ועל־ידי נפילת האמונה קוצרין אותם הזרעים עצמם לרפואות אבל שלא במקומם ובזמנם הראוי, ועל־כן אין להם כח לרפאות. גם עקר התגלות זכות אבות לזכות לרפואה בזכותם, הוא גם כן רק על־ידי אמונה. גם עקר מה שמועלת התפלה לפעל בקשתו, הוא גם כן רק על־ידי אמונה. גם על־ידי נפילת האמונה אין מועיל להחולה קול צעקה של אח וגניחות, שלפעמים מרחמין עליו מן השמים על־ידי־זה, ועל־ידי נפילת האמונה גם זה אין מועיל: