# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1805/17/

עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית זוֹכֶה לְשִׂמְחָה. וּכְפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית כֵּן זוֹכֶה לְשִׂמְחָה. וְעִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן מִתְעַנִּין עַל הַחֲלוֹם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת עַל הַחֲלוֹם אוֹמְרִים לוֹ הַמֵּיטִיבִין, "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ", כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה: