# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1805/18/

צריך כל אחד להשליך כל החכמות ולעבד את השם יתברך בפשיטות ובתמימות. כי צריך שיהיה מעשיו מרבין מחכמתו, כי 'לא המדרש הוא העקר אלא המעשה'. ולא מבעיא חכמות של סתם בני אדם שהם באמת שטות וכסילות, בודאי צריכין להשליכם לגמרי. אלא אפלו חכמות גמורות, אפלו מי שיש לו מח גדול באמת, כשמגיע לאיזה עבודה, הוא צריך להשליך כל החכמות ולעסק בעבודתו יתברך בפשיטות ובתמימות. וצריך אפלו להתנהג ולעשות דברים שנראה כמשגע בשביל עבודת ה'. כי צריכין לפעמים לעשות דברים הנראים כשגעון כדי לעשות רצונו יתברך. כי צריכין להתגלגל בכל מיני רפש וטיט בשביל עבודת ה' ומצוותיו יתברך, ולאו דוקא בשביל מצוה ממש, אלא אפלו כל דבר שיש בו רצון השם יתברך, נקרא גם כן מצוה. וצריך לגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות איזה רצון ונחת להשם יתברך. וכשאהבתו חזקה כל־כך להשם יתברך, אז הוא בחינת בן יקר וחביב מאד להשם יתברך, והשם יתברך חומל עליו ומניחו לחפש בגנזיא דמלכא הגנוזים וצפונים ביותר, עד שזוכה שיתגלה לו ההשגה של צדיק ורע לו רשע וטוב לו. וזוכה לסתרי תורה ולהעלות המשפט שנפל עד התהום, ולתקנו: