# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1805/2/

כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָה, וְאֵין מוֹעִיל אֲפִלּוּ קוֹל צְעָקָה בְּלֹא דִּבּוּר, אָז צָרִיךְ לִצְעֹק מֵעֹמֶק הַלֵּב בִּבְחִינַת: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" (תְּהִלִּים קל, א), מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּים עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁיּוֹדְעִים לָתֵת עֵצָה לְנַפְשָׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְעַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה וְנִתְתַּקֶּנֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וְנִתְתַּקְּנִים כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם רְפוּאָה וּזְכוּת אָבוֹת וּתְפִלָּה וְכוּ':