# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1805/3/

עִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת: "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" (תְּהִלִּים צב, ג), הַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁנִּדְחֶה וְהוֹלֵךְ חֵלֶק מֵהַלַּיְלָה וְנִתְקָרֵב אֶל אוֹר הַיּוֹם, נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁבְּאוֹר הַיּוֹם אָז נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (אֵיכָה ג, כג). וְאָז הִיא עִקַּר צְמִיחַת הָרְפוּאָה בִּבְחִינַת: "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח" (יְשַׁעְיָהוּ נח, ח), וּכְמוֹ כֵן עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָעֵצָה שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֶּלֶת גַּם כֵּן הָאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָרְפוּאָה כַּנַּ"ל:
