# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1805/7/

על־ידי הגאוה של אלו המנהיגי הדור הנ"ל, על־ידי־זה מתגבר חס ושלום תאות נאוף בעולם, ועל־ידי־זה בא השחתת זרע חס ושלום, שהיא בחינת: "החתים בשרו" (ויקרא טו, ג), שהוא חותם דסטרא אחרא על האדם, שלא יוכל לצאת ממנה. ואי אפשר להנצל ממנה כי אם על־ידי כח המגנים שבדור, שהם הצדיקים והכשרים שנקראים מגני ארץ, שיש להם מלחמה גדולה בענין זה, והם מעלין מבחינת "החתים בשרו" לבחינת חותם דקדשה שהוא בחינת תפלין כידוע, שהם התנוצצות המחין לידע ולהודיע אלהותו יתברך בעולם. שעל־ידי־זה נמשך עליו הארת השבעה רועים, שהם כנגד השבעה ראשים של השני שיני"ן שבתפלין, שהם המחין. כי עקר תקון המח הוא כפי שבירת תאוה זאת, הינו כשמתגבר על האדם ההרהורים מאד מאד, והיו יכולין לבוא על־ידי־זה למקרה לילה חס ושלום, שהוא בחינת "החתים בשרו", והם מתגברים מאד לשבר ולגרש ההרהורים מהם, ולהמשיך על עצמם מחשבות קדושות, על־ידי־זה מעלין מהחתים בשרו לבחינת תפלין, שהם חותם דקדשה שהוא התנוצצות המחין. ומאלו המגני ארץ צריך כל אחד לקבל כח להתגבר על ההרהורים, ולהפך אותם למחין דקדשה כנ"ל. וזה צריך כל אדם לידע, שכל מה שמתגברין עליו ההרהורים ביותר, כשמתגבר כנגדם ובורח מהם ומשברם, הוא עושה בזה תקון גדול מאד. ומעלה הקדשה מהקלפה וממשיך בחינת קדשת התפלין שהם התנוצצות המחין, לידע ולהודיע אלהותו יתברך בעולם. וכל מה שמתגברין עליו יותר ויותר, כשמתגבר כנגד גדל התפשטותם לשברם, נעשה בזה בחינת תקון התפלין ביותר, ורק בשביל זה נשלחו עליו ההרהורים ורעיונים רעים וזרים כאלה, כדי שיתהפך ויהיה נעשה מהם דיקא בחינת תקון התפלין כנ"ל: