# י

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1837/10/

כְּשֶׁעוֹסְקִין לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם, צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הָרָע שֶׁלָּהֶם. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִזֶּה שֶׁלֹא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁלִּמּוּדוֹ עִם תַּלְמִידָיו יִהְיֶה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לַחֲבֵרוֹ וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין צ"ט ע"ב). וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, רַק יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִמֶּנּוּ: