# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1837/4/

יש כמה מיני חן של שקר שעושין בני־אדם, בעמידה ובאכילה ובדבורם עם בני־אדם וכן בשאר דברים, ולכל דבר יש חן אחר מיחד, והאדם נלכד בזה על־ידי שאינו נזהר מתאוות הבל יפי הנשים, כי זה תלוי בזה, בחינת: "שקר החן והבל היפי" (שם לא, ל), ועל־ידי זה בא לעניות, כמו שכתוב: "אל תחמד יפיה בלבבך, כי בעד אשה זונה עד ככר לחם" (שם ו, כו), וזה בחינת: "הון מהבל ימעט" (שם יג, יא), שעל־ידי הבל היפי נתמעט ההון. ויראה הוא ההפוך מזה כמו שכתוב: "שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל" (שם לא, ל), נמצא שעל־ידי יראה, נצולין מתאוות שקר החן והבל היפי שעל־ידי־זה באין לעניות, וזוכין על ידה לעשירות דקדשה הנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין להתבוננות הנ"ל: