# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1837/7/

בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לֹא נִזְכַּר תֵּבַת עֲשִׁירוּת רַק שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, הַיְנוּ אֵצֶל סְדוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (בְּרֵאשִׁית יד, כג). וְאֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה "כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים" וְכוּ' (שָׁם לא, טז). וְאֵצֶל שְׁקָלִים: "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה" (שְׁמוֹת ל, טו), כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה חֶלְקֵי הָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל. שְׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכַּר אֵצֶל סְדוֹם, כִּי בִּסְדוֹם כְּתִיב: "הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל" (אִיּוֹב כח, ד), שֶׁרָצוּ לְבַטֵּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ" (דְּבָרִים לג, יח), וְעַל־כֵּן צָרִיךְ דַּוְקָא שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַשָּׂא וּמַתָּן. וּשְׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁאֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה, כִּי הָאֱמֶת עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה, אֲבָל בְּלֹא זֶה הָעֲשִׁירוּת הוּא פְּסֹלֶת וְהוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת כְּמוֹתָן. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רָחֵל וְלֵאָה כִּי כָל הָעֹשֶׁר וְכוּ', שֶׁהוּא לֹא בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת, לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ, הַיְנוּ שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת, אֲבָל: "וְאַתָּה כָּל אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיךָ אֱלֹהִים עֲשֵׂה", הַיְנוּ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַעֲשִׁירוֹת בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת גְּדֻלַּת ה', וּכְנֶגֶד זֶה צָרִיךְ שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע, בְּחִינַת: 'אִשָּׁה קַרְקַע עוֹלָם הִיא' (סַנְהֶדְרִין ע"ד). וּשְׁלִישׁ שֶׁבְּיָדוֹ הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכַּר אֵצֶל שְׁקָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, בְּחִינַת: "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְכוּ'" (אִיּוֹב י"ב י): [אָמַר הַמַּעֲתִיק, נִרְאֶה שֶׁבָּזֶה מְבָאֵר דְּבָרָיו הַקּוֹדְמִים מָה שֶׁכָּתַב שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל כָּל חֶלְקֵי הָעֲשִׁירוּת, כִּי אַף שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר מִיִּרְאַת אָב וָאֵם, אֲבָל הֲלֹא יָדוּעַ כִּי כָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל הַשְּׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כָּרָאוּי, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל הַשְּׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאִם לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַעֲשִׁירוֹת בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת יִהְיֶה בִּכְלַל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה קַרְקַע עוֹלָם הִיא, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל הַשְּׁלִישׁ שֶׁבְּיָדוֹ יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁעַל־כֵּן אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִישׁ כַּסְפּוֹ בְּיָדוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְזֻמָּן בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה הַרְבֵּה עִם כַּסְפּוֹ, כִּי יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ אַף שֶׁכַּסְפּוֹ בְּיָדוֹ וְהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו לִבְלִי לְרַחֵם עַל הֶעָנִי, אֲבָל הֲלֹא נַפְשׁוֹ [שֶׁהִיא מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם כַּסְפּוֹ בְּחִינַת וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ (דְּבָרִים כ"ד טו), כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּמָקוֹם אַחֵר] הִיא בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְצָרִיךְ הוּא לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה כְּדֵי לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁקָלִים: לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּחִינַת: "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי" (אִיּוֹב יב, י) וְכוּ'].
