# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1837/7/

בכל התורה כלה לא נזכר תבת עשירות רק שלש פעמים, הינו אצל סדום כמו שכתוב: "ולא תאמר אני העשרתי את אברם" (בראשית יד, כג). ואצל רחל ולאה "כי כל העשר אשר הציל אלהים" וכו' (שם לא, טז). ואצל שקלים: "העשיר לא ירבה" (שמות ל, טו), כנגד שלשה חלקי העשירות הנ"ל. שליש שבפרקמטיא הוא כנגד העשירות שנזכר אצל סדום, כי בסדום כתיב: "הנשכחים מני רגל" (איוב כח, ד), שרצו לבטל המשא ומתן שהוא בחינת רגל, כמו שכתוב: "שמח זבולון בצאתך" (דברים לג, יח), ועל־כן צריך דוקא שליש בפרקמטיא ומשא ומתן. ושליש שבקרקע הוא כנגד העשירות שאצל רחל ולאה, כי האמת עקר העשירות הוא רק בשביל התבוננות התורה, אבל בלא זה העשירות הוא פסלת והוא רק בשביל נשים וקטני הדעת כמותן. וזה שאמרו רחל ולאה כי כל העשר וכו', שהוא לא בשביל התבוננות, לנו הוא ולבנינו, הינו שהוא רק בשביל נשים וקטני הדעת, אבל: "ואתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה", הינו שאתה צריך להעשירות בשביל התבוננות גדלת ה', וכנגד זה צריך שליש בקרקע, בחינת: 'אשה קרקע עולם היא' (סנהדרין ע"ד). ושליש שבידו הוא כנגד העשירות שנזכר אצל שקלים, שנאמר שם: לכפר על נפשותיכם, בחינת: "אשר בידו נפש כל חי וכו'" (איוב י"ב י): [אמר המעתיק, נראה שבזה מבאר דבריו הקודמים מה שכתב שצריך שתתפשט היראה על כל חלקי העשירות, כי אף ששם מדבר מיראת אב ואם, אבל הלא ידוע כי כל בחינה כלולה מכל הבחינות, ועל־כן צריך שתתפשט היראה על השליש שבפרקמטיא, כדי שיעשה המשא ומתן באמונה כראוי, וכן על־ידי שתתפשט היראה על השליש שבקרקע יזכיר את עצמו, שאם לא ישתמש בהעשירות בשביל התבוננות יהיה בכלל נשים וקטני הדעת, שהוא בחינת אשה קרקע עולם היא, וכן על־ידי שתתפשט היראה על השליש שבידו יזכר את עצמו שעל־כן אמרו חז"ל שיהיה שליש כספו בידו, כדי שיהיו מזמן בידו לעשות צדקה הרבה עם כספו, כי יזכר את עצמו אף שכספו בידו והיצר הרע מתגבר עליו לבלי לרחם על העני, אבל הלא נפשו [שהיא משרש אחד עם כספו בחינת ואליו הוא נושא את נפשו (דברים כ"ד טו), כמבאר בדבריו הקדושים במקום אחר] היא בידו של הקדוש ברוך הוא, וצריך הוא להרבות בצדקה כדי לכפר על נפשו, כמו שכתוב בשקלים: לכפר על נפשותיכם בחינת: "אשר בידו נפש כל חי" (איוב יב, י) וכו'].