# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1837/9/

פקידות עקרות נעשה על־ידי שמעוררין את בני אדם משנתם. כי יש בני אדם שישנים את ימיהם, ואף שנדמה להעולם שהוא עובד את ה' ועוסק בתורה ובתפלה, אף־על־פי־כן הוא בבחינת שנה, כי כל עבודתו נשאר למטה, כי הוא בלא חיות ושכל, ואין להשם יתברך נחת ממנה, ואינה יכולה להתרומם ולעלות למעלה. ויש שנפלו לבחינת שנה על־ידי תאוות ומעשים רעים. ויש שהם אנשים כשרים ויפים, רק שנפילתם הוא על־ידי אכילה, כי לפעמים כשאוכל אדם מאכל שלא נתברר עדין למאכל אדם, על־ידי־זה אובד את פניו הינו חכמתו ושכלו, בחינת: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח, א) (עין פנים) ונופל לבחינת שנה. וצריכין לעוררו משנתו, ואי אפשר לעוררו כי אם כשמתעורר תחלה קצת מעצמו, כי צריך אתערותא דלתתא, רק כשנתעורר מעצמו, אם לא היו מעוררין אותו היה נשאר ישן יותר, על־כן צריך תכף כשמתעורר להראות לו פניו ולהלביש לו את הפנים בספורי מעשיות. כי יש שבעים פנים לתורה והם בחינת שבעים שנים, וצריכין להלביש את הפנים דוקא, כי כמו כשמרפאין את העור צריכין לסגרו ולצמצם לו את האור, כדי שלא יזיק לו מה שיראה את האור פתאם, כן לזה שהיה בשנה ובחשך זמן רב, כשרוצין להראות לו פניו ולעוררו משנתו, צריכין להלביש לו את הפנים בספורי מעשיות, כדי שלא יזיק לו פתאם האור (עין פנים עוד שני טעמים על זה). ויש כמה בחינות בזה שמלבישין את הפנים, כי יש שאי אפשר לעוררו בפנים שלו, וצריך להראות לו ולהלביש לו פנים גבה ממדרגת הפנים שלו שנסתלק ממנו בשעת שנה. אבל יש מי שנפל מכל השבעים פנים לתורה, ונפילתו גדולה מאד רחמנא לצלן, עד שאי אפשר לעוררו בשום פנים מהשבעים פנים, שהם בחינת שבעים שנים כי אם על־ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, שכל השבעים פנים מקבלין חיות משם, ועל ידם יכולים לעורר מהשנה אפלו מי שנפל מכל השבעים פנים לתורה רחמנא לצלן. אשרי הזוכה לבוא לצדיק כזה שיוכל לעוררו משנתו בתקונים נוראים כאלה, שלא יבלה ימיו חס ושלום בשנה. ועל־ידי־זה נעשה פקידות עקרות, כי מקדם כשהיו בבחינת שנה היו כחרשים שלא היו שומעים התעוררות החכם, ועל־ידי־זה לא היו יכולים גם כן לדבר שום דבור לפני השם יתברך, כי 'סתם חרש הוא שאינו שומע ואינו מדבר' (חגיגה ב). ועכשו כשמעוררו החכם ושומע דבריו, אז יוכל לדבר דבורים קדושים לפני השם יתברך. ומחמת שהיה הדבור מצמצם אצלם כל־כך זמן רב מאד, שהיו חרשים ואלמים, על־כן עכשו כשיוצא הדבור יוצא בכח גדול, בבחינת: "גברי כח עשי דברו" (תהלים קג, כ), וזה הכח בא לכלי ההולדה, בחינת: "כחי וראשית אוני" (בראשית מט, ג). וצריך לראות שיהיו כלי הדבור סמוכין וקרובין אל כלי ההולדה, שהם הכליות, כדי שיוכלו לקבל כח הדבור, הינו שיצא הדבור באמת, שלא יהיה בבחינת: "קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם" (ירמיה יב, ב), ואז יהיו נעשה על־ידי־זה פקידות עקרות. נמצא שעל־ידי הצדיק האמת, שהוא מעורר את העולם משנתם על־ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, נעשה פקידת עקרות, ועל־ידי־זה נמשך יראה גדולה, וזוכין לכל התקונים הנ"ל: