# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1841/1/

הצדיק האמת שיש לו שלמות הדעת הוא בחינת משה, והוא כלול משלשה אבות. והוא ממשיך שלושה השפעות שהם אכילה שתיה ומלבושים, שהם בחינת מן באר וענן. והוא לוחם תמיד מלחמת ה', כי הוא לוחם נגד קלפת המן עמלק, שהוא פגם הברית שנמשך ממנו. והצדיק מכניע אותו ואת כל הצרים הרודפים אחר החלושי כח שבישראל, ומחזק אותם ומכניס אותם לעבודת השם יתברך, וממשיך אותם לבחינת תקון הברית. ועל־ידי־זה זוכה לשפע כפולה, הינו בחינת לחם משנה בשבת, הינו משנה תורה, שזוכה לחדש בשבת חדושין דאוריתא על חד תרין, ועל־ידי־זה זוכה לרפואת הנפש ורפואת הגוף. ועל־ידי־זה נתעורר העולם לתשובה מאהבה, וכל הכשרים שבדור נתרפאים מהיסורים שסבלו מקדם, ונעשים מכבדים בעיני הבריות, וכל אחד ואחד לפי כשרותו, כן מקבל יפי והדר ונתגדל בעיני הבריות. ולפי הגדלה והכבוד שיש לו לפי כשרותו, כן יכול לקבל התחדשות התורה שהוא תורה הצפונה שהשפיע הצדיק ביום השבת: