# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1841/2/

עקר קיומו של הדעת [שעל־ידה נמשך שלש השפעות הנ"ל], הוא על־ידי שלושה בחינות. הינו שצריך ללמד חכמתו לאחרים ולקרבם תחת כנפי השכינה. גם צריך להקדים יראת חטאו לחכמתו. גם צריך לדקדק איך להוציא חכמתו, שלא יהיו נבזים, רק יהיו דבריו "דברי פי חכם חן" (קהלת י, יב), ואזי זוכה על־ידי הדעת לכל הדברים הנ"ל: