# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1846/6/

וצריכין לזהר בזקן ששכח תלמודו מחמת אנסו, לכבדו (סנהדרין צ"ו). ועל־ידי הכבוד שנותנין לו מבטלין ממנו השכחה, ונתגלה הנפש, דהינו בחינת זכרון התורה כנ"ל. ונתבטלין הדינים והחשכות וכו', ונמשך אור וחסדים וחיים וחכמת התורה בעולם. כי שרש התורה היא כבוד השם יתברך, כמו שכתוב: "לכבודי בראתיו" (ישעיה מג, ז), ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (אבות פרק ו): 'אין כבוד אלא תורה':
