# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1878/2/

עקר התשובה הוא בחדש אלול, כי הם ימי רצון שעלה משה לקבל לוחות האחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה, ודרך התשובה שעשה משה הוא כך, שצריך לקשר עצמו אפלו עם הפחות שבפחותים שבישראל, כי אפלו בפחות שבישראל יש בו בודאי איזה אלהות, ועל־ידי־זה יכולים ליחד ולקשר עמו, גם צריך שבכל עליה ועליה שעולה למעלה יותר עליונה, ימצא שם אלהים, כי לפעמים על־ידי שהאדם עולה למעלה, כגון שנתעשר, אז הוא שוכח בהקדוש־ברוך־הוא. גם אפלו בעבודת השם מצינו שאלישע־אחר עלה למעלה וכפר בעקר רחמנא לצלן, אף שבאמת בודאי ראוי להיות להפוך. אבל דע, שזה בחינת: "ותכהינה עיניו מראות" (בראשית כז, א). כי מחמת שנתקרב ביותר אל אור האלהות, כי כל הטוב אפלו בגשמיות הוא אלהות, כמו שכתוב: "טוב ה' לכל" (תהלים קמה, ט), על־ידי־זה האור מכהה עיניו ומזיק לו. כמו שאדם מסתכל בעצם אור השמש מזיק אור השמש לעיניו, ועל־כן צריך לבקש מהשם יתברך שיקרבהו בהתקרבות שלא יזיק לו: