# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1967/1/

הכלל והעקר הוא, שיהיה לו אמונת חכמים, ולהזהר בכבודם ולירא מהם מאד. ואף אם נדמה לו שהם עושים חס ושלום כנגד התורה, הוא צריך להאמין שבודאי הם עושים נכונה על־פי התורה, כי התורה נמסרה לחכמי הדור לדרשה כפי מה שיודעים. על־כן צריך להשליך שכלו ודעתו רק לסמך עליהם: {כשאין לו אמונת חכמים, זה בחינת הסתלקות החכמים. כי אף־על־פי שהם עדין בחיים, מכל מקום מאחר שאינו מאמין בהם, אין לך הסתלקות חכמים גדולה מזו. ועקר שלמות אמונת חכמים הוא להאמין שאין מסתלקים כלל, כי זכותם ותורתם וצדקתם, חיים וקימים לעולם}.