# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1967/8/

לְבַטֵּל וּלְהַכְנִיעַ הָאוֹיְבִים דַּי צוֹם אוֹ אֲכִילַת שַׁבָּת לְבַד, אֲבָל לְרֹב הַשָּׁלוֹם צְרִיכִין גַּם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לִתֵּן צְדָקָה בְּיוֹם הַתַּעֲנִית, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא' (בְּרָכוֹת ו). וְכֵן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים עַל שַׁבָּת, אוֹ לְהַזְמִין עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּשַׁבָּת, וְאָז יִזְכֶּה גַּם לְשָׁלוֹם רָב, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה, כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שָׁלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פֶּה, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי אָדָם אֲבָל אֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר זֶה, עִם זֶה בִּבְחִינַת: "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם" (בְּרֵאשִׁית לז, ד), אֲבָל עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת עִם הַצְּדָקָה זוֹכִין לְשָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה, הַיְנוּ שֶׁהַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עִם זֶה, בִּבְחִינַת: "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם" (תְּהִלִּים קכב, ח), כִּי הַפֶּה נִשְׁלָם בְּאוֹר גָּדוֹל בִּשְׁעַת אֲכִילַת שַׁבָּת. {הוּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה וַיֵּרָא עַל־פָּסוּק: "וְהוֹכִיחַ אַבְרָהָם, כָּל שָׁלוֹם שֶׁאֵין עִמּוֹ תּוֹכָחָה אֵינוֹ שָׁלוֹם"}: