# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1967/8/

לבטל ולהכניע האויבים די צום או אכילת שבת לבד, אבל לרב השלום צריכין גם להרבות בצדקה, ועל־כן צריכים לתן צדקה ביום התענית, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה: 'אגרא דתעניתא צדקתא' (ברכות ו). וכן צריכין לתן צדקה לעניים על שבת, או להזמין על שלחנו בשבת, ואז יזכה גם לשלום רב, הינו שיזכה לשלום שיש לו פה, כי לפעמים יש שלום שאין לו פה, הינו שיש שלום בין בני אדם אבל אין יכולין לדבר זה, עם זה בבחינת: "ולא יכלו דברו לשלום" (בראשית לז, ד), אבל על־ידי אכילת שבת עם הצדקה זוכין לשלום שיש לו פה, הינו שהשלום בשלמות, שמדברים זה עם זה, בבחינת: "למען אחי ורעי אדברה נא שלום" (תהלים קכב, ח), כי הפה נשלם באור גדול בשעת אכילת שבת. {הוא על דרך שאמרו בבראשית רבה וירא על־פסוק: "והוכיח אברהם, כל שלום שאין עמו תוכחה אינו שלום"}: