# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1969/17/

צריך האדם להתביש מאד לפני השם יתברך שלא לעשות נגד רצונו חס ושלום, מכל־שכן שלא לעשות איזה חטא ועון חס ושלום. ואם לא ימשיך עליו בושה דקדשה בעולם הזה, יתביש בעולם הבא, שזה קשה מכל הענשים. כי צער הבושה לעתיד לבוא קשה מאד מאד, והוא קשה יותר אפלו מענש הגיהנם המר, השם ישמרנו. ואפלו כל צדיק יתביש בפני חברו הגדול ממנו במעלה, ואמרו חכמינו זכרונם לברכה על זה: 'אוי לאותה בושה אוי לאותה כלמה' (בבא־בתרא ע"ה), מכל־שכן וכל שכן איך יתבישו החוטאים חס ושלום, שאי אפשר לשער בעולם הזה גדל הצער והמרירות של הבושה הזאת בעולם הבא רחמנא לצלן. וכשזוכה לבושה דקדשה הנ"ל, על־ידי זוכה לתפלה ושמחה ועזות דקדשה ולהתקרב ולהכלל בצדיקי אמת, ולקבל מהם אמונה בתכלית השלמות כנ"ל: