# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1969/4/

ואי אפשר לבוא לאלו הרועים ולהתקרב אל הקדשה, כי אם על־ידי עזות דיקא כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה 'הוי עז כנמר' (אבות פרק ה), וכמו שכתוב: "נהלת בעזך אל נוה קדשך" (שמות טו, יג). כי יש רועים של הסטרא אחרא, והם גם כן מפרסמי הדור, וכופין אנשים לתחות שעבודיהו, ועקר כחם הוא על־ידי עזות, כי 'עזות מלכותא בלא תגא' (סנהדרין ק"ה.). והם ככלבים בעזותם, והן 'פני הדור כפני הכלב' (סוטה מ"ט:) בבחינת: "והכלבים עזי נפש המה רעים" (ישעיה נו, יא). ועל־כן אי אפשר להנצל מהם מתחת ממשלתם, רק כשיהיה לו עזות גדול מאד לעמד נגד עזותם הרע, ויהיה מצחו חזק לעמת מצחם. וכן אי אפשר להנצל מכל המונעים והחולקים והמתנגדים ולהתקרב אל האמת, כי אם על־ידי עזות דקדשה: (ועין "שלחן־ערוך" סימן א)