# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1969/6/

וְעִקַּר עַצְמִיּוּת הָאָדָם מַה שֶּׁנִּקְרָא אֵצֶל הָאָדָם אֲנִי הוּא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הַקַּיָּם לָעַד. אֲבָל הִיא רְחוֹקָה מִבְּשָׂרוֹ וְגוּפוֹ מֵחֲמַת עַזּוּתוֹ בְּתַאֲווֹתָיו כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁמְּשַׁבֵּר עַזּוּת הַגּוּף כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְקָרֵב עַצְמָהּ אֶל הַגּוּף כִּי לֹא תִּהְיֶה נִלְכֶּדֶת בְּתַעֲנוּגָיו. וְעַל־כֵּן תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לַחֲזֹר עַל־יְדֵי תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף לְמַעֲלָתָהּ לַתַּעֲנוּגִים שֶׁלָּהּ. וְהִיא טוֹבָה לְהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּפְעָמִים נוֹפֶלֶת מִמַּדְרֵגָתָהּ וּכְשֶׁהַגּוּף צַח וָאוֹר, תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְרוֹמֵם וְלַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתָהּ עַל־יְדֵי תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף. כִּי מֵאַחַר שֶׁהַגּוּף גַּם כֵּן טוֹב וְכָשֵׁר אֵינוֹ נִלְכָּד בְּהַתַּעֲנוּגִים, וְעַל־כֵּן תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לַחֲזֹר עַל־יְדֵיהֶם לְמַעֲלָתָהּ. וְכֵן גַּם כֵּן עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַגּוּף עַל־יְדֵי הֶאָרוֹת שֶׁהֵאִירָה בּוֹ הַנְּשָׁמָה מִקֹּדֶם, תּוּכַל עַתָּה לִזְכֹּר וְלַעֲלוֹת וְלַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתָהּ. וְזֶה בְּחִינַת (אִיּוֹב יט, כו) "מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלֹקַי", 'מִבְּשָׂרִי' דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם מִגּוּפוֹ וּמִבְּשָׂרוֹ הַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת תָּמִיד כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי קוֹל אֲנָחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבַּר עַזּוּת גּוּפוֹ וַאֲזַי מִתְקָרֶבֶת וּמִתְדַּבֶּקֶת הָעֶצֶם לְהַבָּשָׂר, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה לְהַגּוּף. וְזֶהוּ: "מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי" (תְּהִלִּים קב, ו):