# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1988/12/

עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם הוּא עָנָו שָׁפֵל וְסַבְלָן וְלֹא יֶחֱרֶה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַדֵּשׁ הַחֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־יְדֵי שֶׁהוּא נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָּבָר (מִשְׁלֵי יא, יג), שֶׁכְּשֶׁמְּגַלִּין לוֹ סוֹד הוּא נִזְהָר לְשָׁמְרוֹ לִבְלִי לְגַלּוֹתוֹ לְאַחֵר, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַדֵּשׁ הָאָזְנַיִם, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע הַדַּעַת הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה: