# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1988/21/

עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת, וְעַל־כֵּן בַּמָּקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל שָׁם כָּל הָאָדָם, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִבְרֹחַ מְאֹד מִמַּחֲשָׁבָה רָעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְנֶה מְקוֹמוֹ שָׁם חַס וְשָׁלוֹם. וְצָרִיךְ לָכֹף וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא שָׁם מַמָּשׁ וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר הוּא נִכְלָל יוֹתֵר בְּשָׁרְשׁוֹ דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזוֹכֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים וְזוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְנִצּוֹל מִכָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּנַּ"ל: