# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1988/24/

חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן הַמְּסֻגָּל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לַדַּעַת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַמַּקִּיפִין שֶׁל הַשֵּׂכֶל וְלַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַקִּיפִין אֲחֵרִים שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין מַה שֶּׁלֹּא יָדַע מִתְּחִלָּה. וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים לְנִשְׁמָתוֹ, וְנִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת וְאוֹרֵב וּמַסְטִין כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ (מִשְׁלֵי לא, כה) לְ'בוּשָׁה וַ'תִּשְׂחַק לְ'יוֹם אַ'חֲרוֹן רָאשֵׁי־תֵּבוֹת אֱלוּל, כִּי הַמַּקִּיף הוּא בְּחִינַת מַלְבּוּשׁ גִּימַטְרִיָּא "חַשְׁמַל" שֶׁהוּא לְבוּשׁ חָזָק וְנָאֶה שֶׁכָּל הַמַּשְׁחִיתִים בּוֹרְחִים מִמֶּנּוּ:
