# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/2014/2/

ועקר ישוב הדעת הוא על־ידי שמחה, כי על־ידי השמחה יוכל להנהיג את המח כרצונו, ולישב דעתו לחשב על תכליתו הנצחי, כי שמחה היא העולם החרות. ועל־כן כשמקשר שמחה לדעתו, אזי דעתו בחרות ואינו בגלות, ויוכל לישב דעתו כנ"ל: