# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/2145/1/

אף־על־פי שתוכחה הוא דבר גדול, ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, אף־על־פי־כן לאו כל אדם ראוי להוכיח, כי על־ידי תוכחה של מי שאינו ראוי להוכיח, לא די שאינו מועיל בתוכחתו, אף גם הוא מבאיש ריח של אלו הנשמות השומעים תוכחתו, ועל־ידי־זה הוא מחליש את נשמתם, ומפסיק השפע מכל העולמות התלויים בהם, כי אי אפשר להוכיח את ישראל על עוונותיהם, כי אם מי שיכול להוסיף ולתן ריח טוב בהנשמות על־ידי שהוא מוכיחם, שזה אי אפשר כי אם כשזוכה לבחינת הקול המשקה את הגן עדן, שמשם גדלים כל הריחות וכל היראות, שהוא קול השיר שיתער לעתיד וכו' (עין פנים): {מובן בזה על־ידי ענין קטרוג השטן, שהשם יתברך בעצמו מזהיר על־זה, כדאיתא בבראשית רבה פרשת אחרי: 'צריך אתה לתת על פיו שלא יקטרג', והוא כמו שכתוב כאן, דעל־ידי שמזכיר ענין העברה עם כל פרטיה, הוא מעורר את הריח רע, וכדאיתא בספרים שהעולמות שמכריזין בהם את העברות, מטבילין אותן בנהר דינור, והוא להעביר את הסרחון שנתעורר על־ידי הכרזתם}.