# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/2145/3/

המח ודעת של האדם הוא מגן בפני תאות נאוף, כי יש שלשה מחין באדם, וכל אחד ואחד הוא מחצה פרוסה בפני זאת התאוה, כי עקר התגברות התאוה הזאת הוא על־ידי רוח שטות, על־כן צריך כל אדם לידע ולזכר זאת, שבכל פעם שרוצים להתגבר עליו ההרהורים אלו חס ושלום, יברח מיד מהרוח שטות אל הדעת, ויפרש מחצות המחין בפני התאוה הזאת, כי הדעת האמתי מגן בפני זאת התאוה כמו מחצה ממש. והבן זאת כי אי אפשר לבאר זאת, רק כל אחד יבין מעצמו איך לברח ולהסיח דעתו מהרוח שטות הנ"ל, ולהמשיך עצמו אל הדעת שהוא בחינת מחצה פרוסה בפניהם כנ"ל: