# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/2191/4/

וְכֵן שְׁלֹשְׁתָּם מַצִּילִים מֵרִיב וּמַחֲלֹקוֹת, בְּחִינַת: "תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת" (תְּהִלִּים לא, כא), שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ חַס וְשָׁלוֹם לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, כִּי אִם יִתְקַיֵּם: "אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה" וְגוֹ' (צְפַנְיָה ג, ט), וְיִהְיֶה שָׂפָה אַחַת לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְאָז נִדְחֶה הַשֶּׁקֶר וְיִתְגַּבֵּר וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְיִזְכּוּ כֻּלָּם לֵידַע מֵרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר שֶׁיִּתְפַּרְסֵם וְיִתְגַּלֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַכֹּל יַחְזְרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
