# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/2262/4/

וכשהלב הוא בבחינת ולבי חלל כנ"ל, אז לבו פתוח בחכמה, ועל־ידי־זה מתקן את הבריאה שהוא על־ידי חכמה כנ"ל, בבחינת מחשבות טובות. ועל־ידי שחושב מחשבות רעות חס ושלום, שהם טפשות הלב, בחינת: "ערלת לבבכם", תרגם אונקלוס: 'טפשות לבכון' (דברים י, טז), ואז מטמטם את הלב, ובזה הוא מטמטם בחינת החלל של הבריאה שהוא על־ידי חכמה, ומקלקלה, ונחשב כאלו החריב את העולם. וכשחושב מחשבות טובות זה בחינת תקון הבריאה, ועל־ידי־זה שמטהר הלב ומגרש ממנו מחשבות רעות, וחושב מחשבות טובות, יזכה שיוכל לחדש מעשה בראשית ולעשות נסים ונפלאות בעולם. וזה בחינת: 'הרוצה לנסך יין על־גבי המזבח, ימלא גרונם של התלמידי־חכמים יין' (יומא ע"א), כי גרונם הוא בחינת השיתין שמנקבין ומחללין עד התהום (סכה מ"ט), והינו בחינת "ולבי חלל בקרבי" כי תהום דא לבא וקנה (זהר־הקדוש), ותהום בחינת נסים שעל דבר נסיי הכל תמהין, בחינת ותהם כל העיר (רות א, יט). על־כן הצדיק שלבו פתוח בחכמה, בבחינת ולבי חלל בקרבי כנ"ל בחינת צור לבבי, על־ידי־זה יוכל לחדש מעשה בראשית ולעשות נסים. כמו שכתוב: "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית". "ובטובו", זה הצדיק שנקרא טוב, כמו שכתוב: "אמרו צדיק כי טוב" (ישעיה ג, ו), כי אמרו חכמינו זכרונם לברכה (סכה שם): חלאים מעשה ידי אמן אלו השיתין שמחללין וכו', וזה בחינת מעשה ידי אומנותו של הקדוש־ברוך־הוא, שזהו בחינת בריאת העולם בחינת לב הצדיק כנ"ל. [ועין לעיל סימן מ"א, כי נסוך היין בחינת בטול הדינים דהינו בחינת נסים, שהוא שנוי ובטול הטב"ע [גימטריא אלקים], ועל־ידי היין נפתח חלל הלב, בבחינת" "ולבי חלל" וכו' בחינת חמרא וריחני פקחין (יומא ט"ו)]: