# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/2262/9/

וזה בחינת ציצית, הינו בחינת תכלת (פרוש, עקר מצות ציצית הוא על־ידי תכלת כמובא ב"לקוטי הלכות" הלכות ציצית הלכה ה' אות ג', ועין גמרא סוטה י"ז וחלין פ"ט, שזכו לחוט של תכלת, פרש רש"י לציצית כו'). 'דאכלי כלא ושצי כלא' (זהר־הקדוש ח"א נ"א ע"א), שהיא התגלות מלכות דקדשה, שעל־ידי־זה יכנע ויתבטל מלכות דסטרא אחרא. אבל ישראל הדבקים במלכות דקדשה מקבלים חיותם משם, כי משם בא עקר החיות, בבחינת 'דוד מלך ישראל חי וקים' (ראש השנה כ"ה). כי תכלת בחינת: "ותכל נפש דוד" (שמואל־ב יג, לט), ובחינת כלה בחינת "כלה בכל הגוים" (ירמיה ל, יא), דאכלי כלא וכו. ומשם הנגינה, בחינת "מכנף הארץ זמירות שמענו" (ישעיה כד, טז), "מכנף" דיקא שהוא בחינת תכלת (כמו שכתוב: "הכנף פתיל תכלת"), וזה בחינת ה"א ד"לת עם יו"ד; ד"לת זה בחינת דלת (ארבע) כנפות, יו"ד זה בחינת עשרה מיני נגונא בחינת השיר הנ"ל. ועקר כח הכלה הינו בחינת תכלת, היא מקבלת מבחינת 'אמא אוזפת מאנהא לברתא' (זהר־הקדוש ח"א ב ע"א), כי מבינה שרש הדינים שעל ידה נמתקים, ועל־ידי־זה עושין מדל"ת ה"א וממשיכים ממנה שפע ועשירות גדול וברכה עד בלי די. ועל־ידי שנזהרים במצות ציצית זוכין לכל הנ"ל. {עין ספרי פרשת שלח: וראיתם אותו, מגיד שכל המקים מצות ציצית כו', שהתכלת דומה לים ובגמרא: ר"י רמי תכלתא וכן הרבה}: