# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/2437/2/

ואי אפשר לבוא לבחינת תפלין אלא על־ידי קדשת הדבור ותקונו, כי הדבור הוא בחינת מלכות פה, בחינת ים בחינת אדני, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" (תהלים נא, יז), וכשפוגמין הדבור שהוא רוח פיו של הקדוש־ברוך־הוא, אזי על־ידי הפגם נעשה מרוח פיו רוח סערה. כי כ"ז (העשרים ושבע אותיות), כל אחד כלול מעשרה, גימטריא ר"ע (מאתים ושבעים), ונעשה מבחינת הדבור בחינת אדני, ר"ע אותיות, סערה ס"ה הוא גימטריא אדני, ור"ע אותיות. ורוח סערה הזה הוא מקטרג הגדול שממנו באים כל הקטרוגים והנסיונות, והוא: אחר הדברים כמו שכתוב בזהר הקדוש (ח"א קי"ט:), והוא מסער גופה דבר נש (תקוני זהר תקון י"ח). וכל המלשינות והרעות שדוברים על האדם בא מרוח סערה הזה, כי הוא בחינת קץ כל בשר שעושה קץ וסוף לכל בשר: