# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/2863/3/

בְּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁכְּבָר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה בְּכָל עֵת לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב חַס וְשָׁלוֹם בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ, עַל־כֵּן מְאֹד מְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת בְּכָל לַיְלָה וְלִהְיוֹת מִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הָיָה הוּא הַגּוֹרֵם שֶׁיֵּחָרֵב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲפִלּוּ אִם לָאו, אוּלַי הוּא מְעַכֵּב עַתָּה בַּחֲטָאָיו בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְנֶחְשָׁב גַּם כֵּן כְּאִלּוּ גָּרַם לְהַחֲרִיבוֹ, וְעַל זֶה יִבְכֶּה וְיִתְאַבֵּל מְאֹד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיוּ נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, הַיְנוּ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וִירֵאִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם עִקַּר הַפְּאֵר וְהַחֵן וְהַיֹּפִי הָאֱמֶת שֶׁל הָעוֹלָם. [אָמַר הַמַּעֲתִיק: נִרְאֶה שֶׁזֶּה כַּוָּנַת סְמִיכַת הַפְּסוּקִים: "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ" (תְּהִלִּים קיט, סב) וְכוּ', "חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ" (תְּהִלִּים קיט, סג) הַיְנוּ כַּנַּ"ל]. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיוּ נִפְתָּחִין עֵינָיו וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ בְּכָל הַמִּדּוֹת, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְיִזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ: