# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/2927/4/

לפעמים יש חסרון בעולם שהאמונה אינה בשלמות, ועל־ידי־זה חרון אפו חס ושלום והסתרת פני ה' אינו נכר כל כך. רק כשמשתלשל ובא להצדיקים אזי מסתירים פניהם מן העולם ואינם רוצים להנהיגו. {כשיש עבודה זרה וכפירות בעולם, חרון אף בעולם. כמו שאמרו רבותינו ז"ל: "והוא בחינת הסתרת פני ה'". אבל כשאין עבודה זרה וכפירות, אלא שהאמונה אינה בשלמות, אזי חרון אפו והסתרת פני ה' אינו נכר כל־כך. אבל כשמשתלשל חרון אף הזה ובא לצדיקים הם מסתירים את עצמן.} ומחמת שהחרון אף הוא מעט מן המעט כחלק הרגע, על־ידי־זה אינם תולים הסתרת פניהם בהרגז כי אם בקטנותם, שאומרים שאינם ראויים להנהיג העולם. ובאמת גם הם אינם יודעים ומרגישים את החרון אף שהוא מעט מן המעט. אבל על־ידי שנמתק הרגז והחרון אף על־ידי הרחמנות כנ"ל, אז נמתק החרון אף שיש בתוך הצדיקים על־ידי הרחמנות. ואז הרחמנות גובר עליהם ומרחמים על העולם ונתרצים בהנהגתו, וזוכה העולם למנהיג אמתי שינהיגם ברחמים: