# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/2951/3/

וכל אחד מישראל יש לו חלק אלוה ממעל שהוא בחינת חכמה, ועל־שם־זה נקראים ראשית, כמו שכתוב: "קדש ישראל לה' ראשית" וכו' (ירמיה ב, ג), אבל בשעת הולדה השכל מצמצם אצל כל אחד ואחד, וכשמתחילין להשתמש בו בהתבוננות בעבודת השם יתברך, אזי שכלו הולך וגדול כמו שכתוב: "ותרב חכמת שלמה" (מלכים־א ה, י), אבל כשאדם מכניס בתוך שכלו הקדש מחשבות חיצוניות, הם חכמות חיצוניות, אזי נתמעט קדשת שכלו כפי תפיסת המקום של חכמה חצונית, ועל השכל החיצון הזה מתלקטים ומתחברים כל המדות רעות ומגנות והתאוות: