# תורה פד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/695/

אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'לא תשכח יום דלית ביה טוב, ואין טוב אלא תורה', הינו כי בכל יום יש בו טוב הגנוז, הינו רזין דאוריתא השיך לזה היום, אך כשאדם רוצה להגות ולחשב בדברי תורה הינו ברזין דאוריתא והוא אינו כדאי לזה, אזי באים נחשים ועקרבים ומבלבלים מחשבתו דלא יעול לאתר דלאו דילה. ואלו הם המחשבות הבאים להאדם ומבלבלים אותו, ועל־ידי שהאדם רוצה וחושק עד מאד לכנס אל הטוב הגנוז, ומדבק עצמו במדות טובות, אז המדות טובות הם שערים ופתחים לראות ולהשיג על ידם הטוב הגנוז שבכל יום, ואז כל יום ויום ארך וגדול אצלו עד מאד, כי רואה ומשיג הטוב הגנוז, הינו רזין דאוריתא השיך לכל יום. וזהו עקר אריכות ימים, והעקר זוכין לזה על־ידי מדת הותרנות שהאדם ותרן בממונו, שזה מדתו של אברהם אבינו עליו השלום, ועל־ידי־זה נופלין ונתבטלין כל הנחשים ועקרבים, הינו המחשבות זרות המבלבלין מחשבתו ונעשה המח צח וזך, ואז יכול לבוא בכל יום אל הטוב הגנוז השיך לו כנ"ל: