# תורה קנג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/764/

התלמיד והרב הם בחינת חמה ולבנה, ואם התלמיד יש לו פנים הינו בחינת אנפין נהירין, אז יכול לקבל אור פני הרב עד שיתראה בפניו אור פני הרב ממש, וכמו שהלבנה מקבלת אור השמש. וזהו ענין קבלת פני תלמיד־חכם, הינו קבלת פנים של הרב לתוך הפנים שלו ממש, אך אם התלמיד אין לו פנים, דהינו שהוא בבחינת אנפין חשוכין על־ידי שהוא משקע בתאות ממון, אז אין מתראה בתוכו פני הרב. וכן מי שהוא עזות פנים, אין לו גם כן פנים דקדשה, ואינו יכול לקבל פני הרב בהפנים שלו כנ"ל: