# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/790/2/

הַתַּעֲנִית מְחַיֶּה מֵתִים, הַיְנוּ שֶׁמְּחַיֶּה הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת, כִּי מִי שֶׁפּוֹגֵם אֵיזֶה יוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ רַע חַס וְשָׁלוֹם, אָז אֵין לְאוֹתוֹ הַיּוֹם חִיּוּת, וְהוּא מֵמִית אוֹתוֹ הַיּוֹם (עַיֵּן פְּנִים), וְהַתַּעֲנִית מְחַיֶּה הַיָּמִים הַמֵּתִים הַלָּלוּ, וְהַכֹּל לְפִי הַתַּעֲנִית, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְעַנֶּה יוֹתֵר, כֵּן הוּא מְחַיֶּה יוֹתֵר יָמִים מֵתִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶךְ: