# תורה ריט

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/830/

כשאדם מעלים ומסתיר ומקטין את עצמו בענוה ושפלות, אז השם יתברך כביכול גם כן מראה עצמו אליו בבחינת ענוה ושפלות, ומצמצם את גאותו וגאונו ומקטין את עצמו כביכול ושוכן עמו, בבחינת: אשכן ואת דכא. אבל כשאדם מתגאה ומתגדל חס ושלום, אז השם יתברך גם כן מראה גאותו וגדולות אשר מי יוכל לסבל ולקבל כבודו וגאותו יתברך, כי: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" וכו' (מלכים־א ח, כז), ומזה בא חרבן בית־המקדש בעוונותינו הרבים: {וזהו שנאמר על חרבן הבית: "והבית הזה יהיה עליון"}.