# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/837/4/

אפלו אלו הקשיות שיש עליהם תשובה, לפעמים נסתמו שבילי השכל ואינו יודע להשיב על האפיקורסות שבלבו. וזה בחינת: "חלק לבם" (הושע י, ב), שיש מחלקת בלבו בין שני יצרין. כי הידיעה הוא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה הוא מהיצר הרע שבלב, והיא היא האפיקורסות והקשיות שהיצר הרע מקשה את לבו לפל ברעה. והתקון לזה הוא למוד הפוסקים, כי שרש המחלקת הזאת הוא ממחלקת שבקדשה, הינו מחלקת תנאים ואמוראים שבגמרא, ומהשתלשלותם למטה נתהוה ממנו מחלקת היצר הרע. ועל־ידי למוד הפוסקים הלכות פסוקות נתקשר אל השלום שבקדשה, ואז נתבטל מחלוקת היצר הרע שבלבו, ונפתחין לו שערי השכל שיודע להשיב על אפיקורסות שבלבו. וכל זמן שאינו זוכה לחדד ולפתח שכלו, צריך לסמך רק על אמונה גם בקשיות אלו, כי העקר הוא האמונה: