# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/837/6/

גם על־ידי למוד הפוסקים זוכה להתפלל כראוי בכל לבבו. כי עקר מניעות התפלה שאינו מתפלל בכונה כראוי, הוא רק מחמת שאין האמונה בשלמות, ולבו חלוק מהשם יתברך. כי באמת אם היה האדם יודע ומאמין בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו, והוא יתברך עומד עליו בשעת התפלה, ושומע ומאזין ומקשיב כל דבור ודבור של התפלה, בודאי היה מדקדק מאד לכון את דבריו, והיה מתפלל בהתלהבות גדול. רק מחמת שלבו חלוק ואינו חזק בידיעה זאת בלב שלם, בשביל זה אינו מדקדק כל־כך, ואינו מכון לבו היטב בתפלתו. וכל זה נמשך מהקשיות והכפירות שבלב הנ"ל, שהם בחינת מחלקת היצר הרע שבלב. ועל־כן על־ידי למוד הפוסקים, שעל־ידי־זה מבטלין מחלקת היצר הרע בשרשו כנ"ל, על־ידי־זה זוכה להתפלל כראוי בכל לבבו באמת. וזה: "אודך בישר לבב" (תהלים קיט, ז), 'לבב' דיקא, בשני יצרין, אימתי "בלמדי משפטי צדקך" כנ"ל: