# תורה רמו

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/857/

לפעמים צריכין להתנהג כמו שמצינו אצל יהושפט, שכתוב אצלו: "ויגבה לבו בדרכי ה'" (דברי־הימים־ב יז, ו), והוא מועיל כמו תענית, כי כשצריכין לעלות להשגה יותר גדולה צריך לשכח את חכמתו שמקדם, וכמו שמצינו שרבי זירא התענה כשבא לארץ־ישראל כדי לשכח תלמוד בבלי (בבא מציעא פ"ה), ועל־ידי גאות שוכחין את חכמתו כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו' (פסחים ס"ו), על־כן צריכין לפעמים להגביה לבו בדרכי ה' שהוא בחינת גאות, כדי לשכח חכמתו שמקדם. אך צריך לזה אמנות יתרה, כי בודאי גאות הוא אסור גדול, ואם יתגאה באמת בודאי תסתלק ממנו חכמתו לגמרי, ולא יבוא כלל להשגה. על־כן צריך לזה אמנות יתרה, שיגביה לבו רק כדי לשכח חכמתו שמקדם, שהוא צריך לזה, ואף־על־פי־כן יהיה ענו באמת: {ויש לומר דזהו טעם דמאן דאמר תלמיד־חכם צריך שיהא בו שמיני שבשמינית, ומאן דאמר לא מינה כו' הוא מטעם שמא לא יכון המדה וכאזהרת רבנו ז"ל}.