# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/904/2/

מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז כנ"ל ירבה בהתבודדות בינו לבין קונו, וידין וישפט את עצמו בכל עת, כל עסקיו ומעשיו, אם כך ראוי והגון לו לעשות ולהתנהג כך נגד השם יתברך הגומל עמו טובות בכל עת ורגע, ויכלכל דבריו במשפט (תהלים קיב, ה). ועל הכל יבוא במשפט עם עצמו, והוא בעצמו ידין וישפט את עצמו על כל עסקיו ומעשיו. ובזה יסור מעליו כל הפחדים וינצל מיראות הנפולות, הינו שלא יירא ולא יפחד משום שר ואדון וחיה רעה ולסטים, ולא משום דבר שבעולם, רק מהשם יתברך לבד יירא ויפחד, ובזה יעלה את היראה לשרשה דהינו לדעת. ויזכה לדעת שלם שידע ממי יתירא, הינו ליראה את השם הנכבד לבד יראת הרוממות, ועל־ידי־זה יזכה להשגת התורה שבנגלה שהיא בחינת שפלות, ויזכה לשפלות באמת. ועל־ידי־זה יזכה לתפלה במסירת נפש שיבטל כל ישותו וגשמיותו בשעת התפלה, ויתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו, ולא יחשב לכלום את עצמו, רק יבטל כל עצמותו וגשמיותו, ונתבטל כאלו אינו בעולם, כמו שכתוב: "עליך הרגנו כל היום" (תהלים מד, כג), ועל־ידי־זה יזכה להשגת סתרי תורה שהיא אור הגנוז שיתגלה לעתיד, וכל זה זוכין על־ידי התבודדות כנ"ל: