# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/926/12/

הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא מְחַזֵּר דַּוְקָא לִשְׁרוֹת עַל־פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת מִטַּעַם הַמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן אִם מְחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה הוּא חִדּוּשׁ נָאֶה (בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז גְּלַייךְ), כִּי הוּא מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא. אַךְ אֵלּוּ הַחִדּוּשִׁים קָשִׁים לְפַרְנָסָה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים בָּאִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת לָעוֹלָם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כֵּן עַל־יְדֵי הַחִדּוּשִׁים הַבָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה בָּא רָעָב לָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם: {עַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵעָה הִלְכוֹת נְדָרִים (שלד ס' לה): נִדּוּהוּ בַּחֲלוֹם צָרִיךְ שֶׁיַּתִּירוּהוּ שׁוֹנֵי הֲלָכוֹת. כִּי גַם נִדּוּי הוּא בְּחִינַת מִיתָה כַּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסוֹטָה (ז.) עַל פָּסוּק: "יְחִי רְאוּבֵן - וְזֹאת לִיהוּדָה". וְאָמְרוּ: שַׁמְתָא שָׁם מִיתָה. וְכֵיוָן שֶׁנִּדּוּהוּ בַּחֲלוֹם, הוּא בְּחִינַת: "וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם" (בְּרֵאשִׁית מא, לב), כְּפִי הַפָּשׁוּט, וְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַמְּדַמֶּה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, לָכֵן תַּקָּנָתוֹ עַל־יְדֵי שׁוֹנֵי הֲלָכוֹת, בִּבְחִינַת: "וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם" "כִּי נָכוֹן" (שָׁם) וְכוּ', כְּפֵרוּשׁ הַמְּבוּאָר בִּפְנִים, וּמִינֵיה וּבֵהּ אַבָּא כוּ'}.