# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/926/6/

משא ומתן הוא בחינת יחוד צדיק וכנסת ישראל הנקראים משא ומתן כמבאר בפנים. ויחוד זה של צדיק וכנסת־ישראל נעשה על־ידי משא ומתן באמונה, כי כל עסקי המשא־ומתן שמתגלגלים הסחורות והחפצים מאדם זה לאדם אחר, הכל הוא כפי הניצוצות שבהם. ולפעמים צריך שיצא החפץ מרשותו לרשות אחר, ואחר־כך יחזיר לרשותו, הכל כפי הניצוצות שמאותו הדבר, וכפי חלקי נפש־רוח־נשמה שיש להאדם בכל עת וזמן. על־כן אין לדחק את השעה בשום דבר לדחק עצמו ביותר למכר או לקנות דוקא באותה השעה שחפץ, כי: עת לכל חפץ, כפי ברור הניצוצות וכפי חלקי הנפש־רוח־נשמה שבאדם. ועל־ידי משא־ומתן באמונה מעלה ומתקן הניצוצות, ומשלים ומאיר הארה בנפש־רוח־נשמה שלו, ונתיחד צדיק וכנסת־ישראל (שהוא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה) הנקראים משא ומתן. {ועין בפרק השותפין (בבא בתרא טז.): בא שטן ונשקי כרעיה בשביל שדרש דשטן ופנינה לשם שמים נתכונו, כי מאחר שאפלו בלשון הרע, כמו שכתוב: (שמואל־א א) "בעבור הרעימה", וכן בשטן שהוא הקץ כל בשר, גם שם מלבש רצון הבורא, שהוא ענין שרגלי הקדשה מלבשין בכל הדברים, לכך: נשקיה אכרעיה, לרמז לו ענין זה}: