# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/926/8/

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּרַע עַיִן; יֵשׁ שֶׁעֵינוֹ צָרָה בְּהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בָּזֶה, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה מְאֹד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עַיִן רָעָה עַל חֲבֵרוֹ כְּלָל, וְכֵן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּנָּצֵל מֵרַע עַיִן שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כְּדַאי לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָרַע עַיִן לְהַכְנִיעוֹ, הוּא צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ, אֲבָל מִי שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן צָרִיךְ לְתַקֵּן: [עַל דֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהַכְנִיעַ עֵינוֹ הָרָעָה שֶׁל עֵשָׂו בִּדְבָרִים. אֵינְךָ כְּדַאי לִשְׂנֹא אוֹתִי עַל הַבְּרָכוֹת כוּ', וּבְהַמִנְחָה שֶׁנָּתַן לוֹ לְהַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ הָרָעָה].
