# עלים לתרופה שלנו

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/1257/

בעזרת השם יתברך, יום ג' קדושים תקפ"ו ברסלב.
חיים וברכה ורפואה ושלום וכל טוב, לידידי נפשי הרבני המפלג מורנו הרב נפתלי נרו יאיר, יוסיף ה' עליך שנות חיים ושלום, ויתהפך הכל לטובה, וירום קרנו למעלה מעלה בתורה וגדלה, עד כי יבוא שילה אמן כן יהיה רצון.

מכתבך קבלתי בזאת השעה, וחשתי ולא התמהמהתי להשיבך, כי נפלאת אהבתך לי כידוע לך. ומה מאד הומה עלי לבי צר לי עליך אחי חביבי, אהה אחי הכרע הכרעתני, כי ערבבת שמחתי אשר שמחתי כעל כל הון בשמעי מפי השמועה שכבר התחיל לשוב לאיתנו, ועתה הודעתני מכאוביך שחזרו ונתעוררו מחושים וכו'. השם יתברך ירפאך מהרה. ועתה מה קויתי ה', תוחלתי אליו הוא שישוב אליו וירחמהו וכאב את בן ירפאהו וירצהו, וישלח עזרו מקדש ומציון יסעדהו. חיש קל מהרה ישיבהו לאיתנו בשלמות, ויחלימהו ויחיהו ויצליחו בכל אשר יפנה בעשר וכבוד וחיים וכל טוב, באפן שיזכה להצלחה אמתית והנצחית לעד ולנצח, כי חוץ מזה הכל הבל, ואין יתרון לאדם בכל עמלו כי אם כשנצמח מזה טובה להצלחה הנצחית.
נא אחי חביבי וידידי, זכר אל תשכח את כל אשר זכינו לשמע ולראות מפי סבא דסבין. כי יש בהם די להחיות עצמך בכל עת בין בטיבו בין בעקו חס ושלום, בין בעליה בין בירידה בכל עת ובכל דרגא יהיה מי שיהיה, מן הארז אשר בלבנון עד האזוב היוצא בקיר - שהם הקטנים במעלה מאד מאד, כלם כאחד יכולים להחיות את עצמם על ידי דברים הקדושים אם ישימו לבם ועיניהם היטב היטב בעין האמת. ואם אמנם עתה כחך חלוש לעסק בתורה ותפלה, עם כל זה נמצאים עצות בדבריו הקדושים, איך להחיות את עצמו גם בעת הזאת. דהינו על ידי רצון וכסופין וגעגועים להשם יתברך ולתורתו כמבאר בספריו הקדושים, ולפרש שיחתו לפני השם יתברך כבן לפני אביו. ובפרט מי שאינו בקו הבריאה שלבו נשבר בקרבו ודרכו לפרש שיחתו אפלו לפני בני אדם בלב נשבר, מכל שכן וכל שכן לפני השם יתברך אשר הוא מחץ והוא ירפא: מכתב יח.

ברוך השם, יום ב' בהעלותך תק"צ.

אהובי בני חביבי, האירו מול עבר פני דבריך הנעימים היום בעת תפלת שחרית, שאז הגיעני מכתבך היקר, בעת שהייתי עומד בברכת אהבת עולם בתבת אבינו אב הרחמן המרחם רחם נא עלינו, ואחר התפלה ראיתי בו והיו דבריך מענינא, לצעק בכל עת לרחמיו המרבים, ומה מאד מתקו דבריך אלי, החייתני בדבריך בני ידידי וחביבי. שישו מעי בראותי שתודה לאל דברי רבנו הנשגב ז"ל, עושים רשם בלבכם. כי דבריו חיים וקימים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים, כי אם אמנם הם דברי פשיטות ותמימות, אבל כבד וקשה מאד לקבלם מרבוי המסכים המבדילים ובלבולי הדעות של כל אחד, והשטותים של כל אחד הנקראים אצל העולם חכמות. שהם מסבבים ומעקמים הלב מאד בכמה דרכים נבוכים. והעקר במה שמחליש דעת האדם ועושה עצמו כאיש אמת, עד שרבים מחכמים כאלה אומרים בלבם, מה יועילו לי דברים כאלה, הלא אף על פי כן אני יודע בעצמי האמת מה שאני עושה ומה שנעשה עמי וכו' וכו', עד שמתחיל לרחק עצמו מצעקה ותחנונים. וכתיב (ירושלמי ברכות ט.) יום תעזבני יומים אעזבך, עד שחולפים חס ושלום ימים או שנים שמתרחק מאד.
אשרי אדם שומע לו לשקד על דלתי תורתו ושיחותיו הקדושים יום יום, להתחיל בכל פעם מחדש להשתוקק ולכסף בכסופין ורצונות חדשים דקדשה, ולהוציא הכסופין בפיו בדברי שיחות ותחנונים וצעקות ושועות וגניחות ואנחות ולפרש שיחתו בכל יום כבן לפני אביו, יהיה איך שיהיה יהיה איך שיהיה. ואפלו אם לא יוכל לדבר כלל, יחזק את עצמו, ויכין את עצמו בכל פעם לצעק ולהתחנן איך שיוכל איך שיוכל; כי שום צעקה ודבור אינו נאבד, ואפלו רצון בעלמא אינו נאבד, כי לית רעותא טבא דאתאבד.
אשריך בני אם תחזק עצמך לילך בדרך שכתבת, אך ביותר אתה צריך לזרז עצמך ולחזק עצמך להיות רב היום ככלו בשמחה וחדוה, לחזק עצמך לפקח דעתך לשמח עצמך בכל הדרכים ששמעת ממני, הן בהנקדות טובות, הן במה שזכינו לידע מאור כזה, ובמה שלא עשני גוי, והעקר במלי דשטותא ובדיחותא. ואין להאריך בזה, כי כבר שמעתם בזה הרבה, אך למען השם אל תשכחו דבר אחד ממשנתכם, כי כלם צריכים לכם מאד. וגם מאד החייתני במה שכתבת שאתה חוטף בחלישותך מעט מעט למוד בכל יום, כך הוא המדה, וכך יפה לך להרגיל עצמך לבלי לפטר עצמך מדברי תורה חס ושלום, אפלו בעת החלישות והטרדא, ובכל מיני בלבולים חס ושלום, כי תמיד יכולין לחטף איזה טוב על פי הדרכים ששמעת ממני. ותקים מה שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות צט:) דברי תורה לא יהיה עליך חובה, ואין לך רשות לפטר מהם, חכם בני ושמח לבי, ועיני אל ה' שיקים בך, אם חכם בני ישמח לבי גם אני אמן.

דברי אביך המצפה שתשוב מהרה לאיתנך בשלמות ומעתיר בעדכם. נתן מברסלב: מכתב כז.

יום ב' יתרו תקצ"א.
אהובי בני חביבי וכו'.

דע בני כי השם יתברך גדול מאד, ואי אפשר לדבר בזה כלל אפלו מה שמתנוצץ בלבי. וקוינו להשם יתברך שהכל יתהפך לטובה כל מה שעובר על כל אחד ואחד, רק חזק ואמץ וזכר היטב היטב מה שאמר רבנו ז"ל (לקוטי תנינא מ"ח), שצריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה'. זכר זאת היטב עתה בכל יום, ובפרט בזמנים הבאים לשלום, כי יצטרך לך מאד מאד, כי עדין אין אתה יודע מה שיכול לעבר על האדם. ואפלו אתם צריכים להיות עקשנים גדולים במעט מעט עבודתכם, וגם » בהרצון וההשתוקקות והכסופין צריכין להיות עקשן גדול, לחפץ ולהשתוקק ברצון חזק תמיד להשם יתברך ולתורתו יהיה איך שיהיה, כמבאר אצלי באריכות. ויעבר עלי מה אני חפץ אף על פי כן האמת לאמתו שהוא השם יתברך ותורתו שהוא עצם האמת. וזהו (שיר השירים ח, ד) "מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ", כאשר כבר דברנו בזה. יתר מזה אין להאריך כי מהסתם תהיה בקרוב פה בחיים ושלום.
דברי אביך המצפה לראות בטובך האמתי לנצח.
נתן מברסלב: מכתב מא.

ברוך השם, יום ג' צו תקצ"א ברסלב.
שלום לאהובי בני מחמד נפשי הרבני הותיק מורנו הרב יצחק שיחיה.

 מכתבך קבלתי, ואתמול באתי לביתי בשלום תודה לאל, והיה לי כמה הרפתקאות בדרך, מחמת קלקול הדרך והפשרת שלגים, והייתי באומאן מיום ב' פקודי עד יום ב' ויקרא, שהוא ערב ראש חדש ניסן, ובשבת קדש העבר הייתי בלאדיזין. והנה אם אמנם הומה עלי לבי ממכתבך אשר אתה צועק בכל פעם בקול מר על שטף מים רבים העוברים עליך בכל עת, המקום ירחם עליך מעתה. אף על פי כן חדוה תקועה בלבי מסטרא חדא, ממה שאני רואה חזק לבך בעזרת השם יתברך, מה שאתה חזק ברצון וכסופין גדולים להשם יתברך ולתורתו, אשר המה יקרים מאד מאד. מי יתן, והיה לבבך זה כל הימים לכסף ולהשתוקק בכל עת להשם יתברך ברצונות חזקים, כי רצונות וכסופין דקדשה יקרים מאד מאד אצלו יתברך: מכתב מג.

ברוך השם, יום ד' שמות תקצ"ב.
אהובי בני חביבי.
מכתבך קבלתי, ולא איסתיע מלתא להשיבך מיד, כעת אני טרוד מאד, אך מדי דברי עם רבי אפרים נזכרתי בענינך, ובפרט בעסק האברך רבי יעקב, ונתעוררתי להכין המכתב הלז. והנה אתם בעצמכם מבינים שאין רצוני בשום אפן שיגרש את אשתו הראשונה, שהמזבח מוריד על זה דמעות (גטין צ:), ומי יודע כמה יתעגן עד שישא השניה. ואם תהיה כרצונו, מכל שכן החותן וחמותו והעיר וכו' איך יהיה, אם לא יהיה גרועים מזה. וכפי עסקי העולם שהרב אינם מסכימים שחתנם יפרק על העולם ויעסק רק בתורה ותפלה והתבודדות, מכל שכן שיהיה נקרא חתנם על שמנו וכו', בפרט אשה בכל אלה לא ימצא, שיהיה נמלט מכל היסורים שיש לכל מי שרוצה להתקרב אלינו לגשת אל קדשת אמתת האמת. ומי שיש לו שכל מעט בקדקדו ובקי מעט בהתנהגות העולם עתה, יכול להבין כל זה בנקל.
על כן דעתי ורצוני חזק מאד שידברו עם בן דודי רבי אייזיק נרו יאיר, שיעשה למעני ויכניס את עצמו בשלום שהוא מצוה רבה; ואפלו אם לא היה מכניע את עצמו חותנו כל כך, אנכי יודע שרבי יעקב יוכל לעשות כל מה שירצה כשיהיה בביתו, יותר מאשר יוכל לעשות כשיהיה בבית אביו. כי הבנתי מקדם, שגם אביו כשיבוא יכעס עליו הרבה, ויכול להיות שאביו אינו מתנגד כלל, אך מרבוי דבורים של המדברים עתק וכו' הוא כמכרח לחלק על בנו הרבה. והיום נודע לי זה, שכבר בא אביו, ושיש לו יסורים ומניעות עצומים מאביו, וכאשר הבנתי כן הוא, על כן אם הוא רוצה להיות איש כשר באמת, ולחשב באמת על תכליתו הנצחי אין טוב לפניו, כי אם לתוך השלום, ובאשת נעוריו אל יבגד חלילה. וה' ינחהו אותו ואותנו כלנו בדרך האמת תמיד, ולא נטעה עצמנו כלל...

כתבתי לך כבר, שצריכין להשליך כל יהבו ומשאו וכל מה שמנח על דעתו להשליך הכל על השם יתברך, כאשר כתבת לי לאדעס שדבורים הללו נכנסו אז בלבך הרבה מאד.

ובענין היסורים שיש לך מה שמונעת אותך לנסע לפה, מה לעשות, לעת עתה תחיה עצמך מה שעל כל פנים אתה יכול להיות אצלנו שלש פעמים בשנה לפחות. וכבר היית בחסדי ה' על ראש השנה ועל שבת חנכה, ובעזרת השם יתברך על חג השבועות תהיה גם כן. ומהסתם תהיה עוד פעם אחת או יותר מקדם, בעזרת השם יתברך; ואם תרצה להיות איש כשר, תוכל להיות על ידי זה אפלו מפלג בחסידות אמתי. וגם על ידי רצון וכסופין אמתיים תוכל לזכות להיות פה כמה פעמים, וגם להיות איזה פעמים באומאן, כי הכל יכולין לפעל על ידי רצונות וכסופין, ולהרגיל את עצמך לדבר הכסופין והרצונות בפיו, קומו נא, עמדו נא, עוררו נא לבבכם הטוב היטב היטב להרגיל עצמכם לילך בדרך הזה, לכסף ולהשתוקק הרבה להשם יתברך בכל עת ולדבר הכסופין בפיו, שעל ידי זה נארגין עולמות וחדושים נפלאים, על ידי צרופי אותיות ברל"א [מאתים שלשים ואחד] שערים, המצטרפין ונזדוגין בצרופין חדשים נפלאים על ידי דבורי הכסופין לה' ולתורתו ולדרכיו הקדושים. כמובן ומבאר בהתורה אית לן בירא בדברא, עין שם היטב (בסימן ל"א), כי לא דבר ריק הוא מכם, כי הוא חייכם וכו'.
ומחמת שהיום למדתי בספרי קבלה מענין התהוות ואריגת כל העולמות על ידי צרופי האותיות ברל"א [מאתים שלשים ואחד] שערים פנים ואחור וכו', ועל ידי זה נתעוררתי עתה הרבה הרבה מדי דברי עם אחד מבני הנעורים שלנו, כמה וכמה מעלות טובות להזוכה לילך בדרכי רבנו ז"ל, בפרט בענין הרצונות והכסופין להשם יתברך ולתורתו בכלליות ובפרטיות ולדברם בפה, הן בדרך כלל שרצונו להיות יהודי באמת, הן בפרטיות מה שחסר לו בפרט באותו העת וכו' וכו', אשרי אשרי שיאחז בזה. לית כל מחא סביל דא [אין מח שיוכל לסבל זאת] מה שנעשה ונארג מזה בעולמות העליונים, ונפלאות השעשועים העולים לפניו יתברך על ידי זה. חזקו ואמצו בכל יום לקים הנהגה זאת בכל עת למען ייטיב לכם לעד. וזמן המנחה הגיע, ואי אפשר להתמהמה עוד כלל, וה' יעננו ביום קראנו ונזכה לפעל בקשתנו ברחמים.
נתן מברסלב: מכתב סד.

על־כן כל מי שרוצה לחוס על נפשו, כמה וכמה התחזקות הוא צריך לבלי ליאש עצמו מן הבקשה והחפוש לעולם, יהיה איך שיהיה, אפלו אם נדמה לו שאובד חס ושלום בכל פעם יותר, אף על פי כן הוא יעשה את שלו ויחפש יותר. ואף על פי שאינו מוצא כלל, צריך להאמין שבודאי מוצא הרבה על ידי הבקשה והחפוש לבד, כי היגיעה אינו נאבדת כלל כי 'לית רעותא טבא דאתאביד' [אין שום רצון טוב נאבד].

וזהו 'יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, יגעתי ומצאתי תאמין' (מגילה ו:). וקשה מה הוא לשון 'תאמין', הלא יכולין לראות אם מצא אם לאו. אך באמת יכול להיות שיגע הרבה ונדמה לו שעדין לא מצא כלל, ומחמת זה הוא אומר 'יגעתי ולא מצאתי', אף על פי כן אל תאמין לו, רק יגעתי ומצאתי תאמין, אף על פי שאין בידו מאומה מה שמצא, אף על פי כן תאמין באמונה שלמה שבודאי מצא הרבה. כי יש הרבה שאין מראין לו מה שמצא עד הסוף, וגם אפלו אם לא מצא כלל עדין, אף על פי כן מצא הרבה על ידי החפוש והיגיעה לבד, כי היגיעה והחפוש לבד אינו נאבד בשום אפן. ועל כן 'יגעתי ומצאתי תאמין', תאמין דיקא כנ"ל והבן היטב, כי לא דבר ריק הוא.
ועל פי דרך זה שאנו קוראין את כל היגיעות והעבודות בתורה ותפלה, בפרט בשיחות לפניו יתברך הכל אנו קוראין עתה בשם בקשה וחפוש. וכן על פי רב מבקשין ומחפשין על ידי רצון ותשוקה וגעגועים וכו', על ידי זה אתם יכולים להתחזק הרבה בכל עת איך שהוא, כי אתם מחיבים אף על פי כן לבקש ולחפש יותר, כמו המחפש אחר אבדות בגשמיות שבודאי אינו מוצא בפעם אחד. בפרט אבדות כאלו, שצריכין לבלות כל ימיו לבקשם ולחפשם, בפרט שאנו מאמינים באמת שאין היגיעה לריק חס ושלום, כי מה שמרויחין על ידי היגיעה והחפוש לבד, אפלו כל זמן שאין מוצאין, הוא גם כן רוח בלי שעור, יותר מכל הון דעלמא עין לא ראתה וכו'. מכל שכן שאנו בטוחים שבודאי נזכה למצא הכל, סוף כל סוף אם נזכה להתחזק ולבקש ולחפש תמיד וכנ"ל. ובענין הנ"ל כלולים כל הכונות של פסח ופרשת החדש, (עין לקוטי הלכות ברכת הפרות ה).

ועתה שוש תשיש בה' שזכינו לשמע דברים נוראים כאלה, ויתר מזה אי אפשר להאריך, כמה אנו צריכים לשמח כשזכינו שמחיין אותנו בשבעה משיבי טעם כאלה. וששון ושמחה תשיג, עד שתחטף גם היגון ואנחה לתוך השמחה בעל כרחם, כי בכל מה שיוכלו להחליש דעתך באיזה עצבות, חס ושלום, תאמר: אדרבה, זהו שמחתי, שאיש כמוני אף על פי כן אני יודע מנפלאות כאלה מנעימות בימינו נצח כאלה, ואם אני גרוע עוד יותר ויותר, אדרבא ראוי לי לשמח עוד יותר ויותר, שאף על פי כן זכנו השם יתברך להשען על צדיק קדוש כזה, אשר גלה נוראות כאלה. והלא אי אפשר להכחיש שאף על פי כן אני יודע המעשה של רבי אליעזר ורבי יהושע, וגם אני יודע התורה של הנגון מע"ב [שבעים ושנים] נימין, וגם המעשה של השבעה בעטלירש וכו' וכו'. מה נדבר מה נשיב לה' כל תגמולוהי עלינו, ומחמת הטרדא גם אני צריך לנסע על החתנה אם ירצה השם בשבוע הזאת אי אפשר להאריך יותר. ויערב לכם שמחת החג הקדוש ותזכו להזהר ממשהו חמץ בגשמיות ורוחניות, ולהרגיש שמחת ודבקות ההלל הקדוש של פסח, ונשגבות נעימת קדשת הסדר של פסח נגילה ונשמחה בישועתו. נתן מברסלב: מכתב עא.

ברוך השם, יום ה' שלח לך תקצ"ב.

ותהלה לאל עזרנו השם יתברך שחדשנו בענין מוציא מכח אל הפעל חדושים נאים הנצרכים לעבדא. והעקר הוא הרצון והחשק וכו', כמבאר היטב בהתורה (קמא, סו) ויהיה נא פי שנים ברוחך וכו'. וכבר דברנו בזה בשבת קדש העבר, וכבר נכתב הענין בחסדו וישועתו הגדולה והנפלאה. וכבר ספרתי לך שבכל עת שאני מדבר או כותב איזה חדוש, אני מתגעגע מאד שאתה תראה אותו החדוש ויגיע אליך, אך מה נעשה כי רבו המניעות לזה. אבל כבר הודעתיך בני חביבי שהכל לטובה, כי יקר בעיני השם יתברך פעם אחד בכמה שבועות שאתה בא אלינו במניעות כאלה, יותר מאלו היית פעמים בכל שבוע אצלי בלי מניעות. והנה עתה ערב שבת אחר חצות הרבה ואי אפשר להאריך כלל. והשם יתברך ירחם עלינו ונזכה לקבל שבת קדש בשמחה וטוב לבב כראוי, ולהמשיך קדשת ושמחת שבת על ששת ימי החול, עד נזכה ליום שכלו שבת וכו'. דברי אביכם המשתוקק לטובתכם והצלחתכם הנצחית, כותב בדמעה מרב התשוקה שלא תהיה טרחתכם ויגיעתכם ויגיעתי וטרחתי בחנם חס ושלום, אך לה' הוחלנו כי הוא יודע תעלומות שכל כונתי לטובה באמת, וגם כונתכם לטובה באמת. ובודאי לא נגע לריק חס ושלום. אך מי יתן שישלם רצון רבנו הקדוש והנורא זכר צדיק וקדוש לברכה, שנזכה להגיע אל התכלית הטוב שהוא רוצה להביאנו אליו, ולה' הישועה. נתן מברסלב.

ושלום רב לכל אנשי שלומנו באהבה רבה ורחימתן עזיזא, חזקו ואמצו לבבכם כל המיחלים לה'. עיניכם הרואות שכל מה שהאדם רוצה יוכל לפעל כאשר כבר ראיתם והבנתם הרבה, ועל ידי זה תתחזקו כל ימיכם לחשק ולהשתוקק תמיד להשם יתברך לאנשי אמת לאמתו עד תזכו לשבר גם כל יתר המניעות עד תזכו לחזות בנעם ה' וכו'. ואז תדעו מה כל הרעש הזה ממה היו רוצים למנע אתכם חס ושלום, אז ימלא שחוק פינו וכו' ויראו שונאינו ויבושו בעזרת השם יתברך.

בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת ל"א למספר בני ישראל תקצ"ג.
אהובי בני חביבי.
מכתבך קבלתי ביום ד' לעת ערב, והיה לי צער וחדוה ונכספתי מיד להשיבך ולא נזדמן לי עובר ושב עד הנה, וגם עתה אני טרוד מאד, ובזאת השעה הלכתי מהשלחן של סעדה שלישית, וזרזתי עצמי כדי למלאות רצונך להשיבך, אף על פי שבקרוב תהיה פה בעזרת השם יתברך. והנה כעת אין עמי דברים כי טרידנא טובא בענין החתנה ובשארי דברים, ובפרט בענין בנין הקלויז [בית המדרש] באומאן, שאני נכסף ומשתוקק מאד מאד שנזכה על כל פנים להתפלל בו בראש השנה הסמוך הבא עלינו לטובה. ומה מאד עצמו נפלאותיו יתברך שדיקא עתה ברבוי טרדותי, נראה לי צמיחת קרן ישועה שיש תקוה בעזרת השם יתברך על זה, ואני חזק עתה בהרצון והשתוקקות, וקויתי לה' שבעצם נפלאותיו יעזרנו למען שמו יתברך להוציא מכח אל הפעל מהרה. יראו ישרים וישמחו, וחסידים ברנה יגילו. ולדעתי בזה בעצמו ראוי לך לשמח נפשך עתה, כי לא דבר קטן הוא מה שכתבתי לך עתה, כי הוא נוראות נפלאות תמים דעים. ואם ירצה השם כאשר תהיה פה בעזרת השם יתברך, אספר לך מעט נפלאות ה' בענין זה, והיה כי יבצע ה' את כל מעשהו, נספר תהלות ה' ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה עמנו לחיותנו לנצח, לא למעננו כי אם למענו. והנה עיני מצפות עתה בכל עת לראותך מהרה בחיים ושלום, ופה אל פה אדבר בך. אם אפשר שתבוא מיד מה טוב. יתר מזה מהנמנע עתה להאריך בדברים, חזק ואמץ ושמח נפשך בכל עת, ובטח בה', כי לא יעזב אותך, כי הכל לטובתך, בעזרת השם יתברך. נתן מברסלב: מכתב קו.

בעזרת השם יתברך, יום א' מטות ומסעי תקצ"ג.
אהובי בני חביבי שלום לך ולביתך, יצו ה' אתך את הברכה חיים ושלום וכל טוב בזה ובבא לנצח אמן, כן יהי רצון.

מכתבך קבלתי היום עם חצי רובל חדש והיה לי לנחת, הטיבות אשר שלחת היום כי הגיע במועדו ובזמנו בעת שהיה מכרח לי מאד. ישלם ה' פעלך ותהי משכרתך שלמה מאת ה', שתזכה לשקד על דלתי התורה והעבודה יום יום עד שתגיע לתכלית הטוב של איש הישראלי שנברא בשבילו, שהוא להכיר אותו יתברך. ומה שאתה מצטער ומתגעגע להיות רגיל אצלי על שבת קדש, גם אני נכסף מאד לזה. אך כבר כתבתי לך שטוב יותר כשמשברים מניעות ובאים לפרקים, מלבא בכל יום בלי מניעות, כי עקר האדם בא לעולם לשבר מניעות, לעמד כנגד דלתות נחשת ובריחי ברזל, והכל אי אפשר לשבר כי אם על ידי הרצון והכסופין והחשק הנמרץ כמובא אצלנו הרבה מזה: מכתב קי.

ושלום רב לכל אנשי שלומנו באהבה רבה ורחימתן עזיזא, חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה', חזקו מאד בתורה ותפלה ותחנונים בכל יום, כי חוץ מזה הכל הבל. זכרו מאד, הבל העולם, הבל הבלים אין בו ממש. ואם כי הכל יודעים זאת, אף על פי כן צריכין לחזר זאת בכל יום ויום ולחטף בכל יום כל מה שנוכל, אולי אולי נוכל להציל עצמינו משטף מים רבים ממצולות ים של הבלי העולם. ועל כל פנים הרצון דקדשה בעצמו גם כן טוב ויקר מאד, והיגיעה להציל את עצמו אפלו אם אינו זוכה כראוי גם כן הוא טוב ויקר מאד; ושום יגיעה ותשוקה ורצון טוב אינו נאבד לעולם ולנצח נצחים. וסוף כל סוף יתקבצו כל היגיעות והתשוקות טובות, ויוציאו את האדם מבאר שחת מטיט היון לאור לחזות בנעם ה' וכו'.
דברי אוהבכם באמת לנצח. נתן הנ"ל: מכתב קלב.

ברוך השם, יום א' אסרו חג שבועות תקצ"ד לפ"ק.
בני חביבי שמחת לבבי. קבלתי מכתבך בזאת השעה קדם השנה המכרחת לי עתה מאד, וגם כמה אנשי שלומנו עומדים עלי לקבל רשות לשוב לביתם לשלום, ומאליך תבין טרדתי עתה. עם כל זה אהבתך החזקה אלצני להשיבך מעט, ואודות הקאפטין [מעיל פרוה מהדר] הטיבות בני חביבי כי היה עם לבבך; ישלם ה' פעלך אשר תשוקתך חזק לתמכני יותר מכחך. אך עם כל זה איני יכול עתה לקבל טובתך, גם אין בידי הקערביל [סוג מטבע] על הסטראקע [סוג בד] ושאר הצטרכות על הקאפטין. גם בזאת השעה הבטיחוני אנשי טעפליק לעשות לי איזה מלבוש, וצויתים שיעשו לי קאפטין טוב, ואף על פי שימשך עוד איזה זמן ההכרח להמתין, כי אין לי כח לדחק השעה. וה' הטוב יעשה וילבישני בגדי כבוד "בגדי ישע מעיל צדקה יעטני". ומה מאד שמחת את לבבי באמרותיך אשר כתבת, שמעתי שמעתי. מי יתן שתזכה לקים בשלמות דברינו הנובעים מספריו הקדושים, עד שתמלא רצון אדוננו מורנו ורבנו ז"ל לקים דבריו באמת, לבלות ימיך על התורה ועל התפלה ועל התשובה ועל הכסופין והגעגועים ורצונות טובים וחזקים וחדשים בכל יום, ולהוציאם מכח אל הפעל, לדבר הכסופים בפה ולצעק ולערג כאיל תערג על אפיקי מים, עד ירחם ה' משמים. עד שתזכה בכל פעם לבוא לשמחה גדולה על ידי הלב נשבר ולהתחזק בשמחה בכל עת, כי "חדות ה' היא מעזנו". יתר מזה אין פנאי להאריך. דברי אביך, נתן מברסלב: מכתב קלח.

ברוך השם, יום ב' ראש חודש מנחם אב תקצ"ד לפ"ק.

תאמין לי בני חביבי שזה איזה זמן שאתה בעצמך כתבת לי והזכרת אותי דבורים אלו הנ"ל במכתבך שאין צריכין לעשות כלל וכו' והחיית אותי בהם מאד. אף על פי שבאמת מפי שמעת אותם, אף על פי כן באותו הזמן נשכחו קצת מלבי ואתה הזכרתני. וראיתי אז גדל מעלת שיחתנו שמקבלין דין מן דין. וכבר ידעת שהעקר הוא הרצון, ותהלה לאל יש לך רצונות טובים וחזקים מאד, ואתה פועל בהם הרבה לטובה בעזרת השם יתברך. ובתוך כך אתה חוטף גם כן כמה דברים שבקדשה. ולה' הישועה שתוכל בעזרת השם יתברך ללמד יותר ולעסק בתפלה יותר, כי הבא לטהר מסיעין לו אומרים לו המתן. ואף על פי שצריכין זריזות גדול, צריכין גם להמתין הרבה. ובודאי כבר שמעת ממני הרבה בכל זה. ועל כל אלה העקר דעקר הוא גדל כח של זקן דקדשה סבא דסבין שאנו נשענים עליו. תהלה לאל יש לנו על מי לסמך, יש ויש, בעולם הזה ובעולם הבא: מכתב קמו.

ברוך השם, יום ד' נח תקצ"ה לפ"ק ברסלב.

אהובי בני חביבי!

מכתבך קבלתי עתה עם הקלמוס, וזמן מנחה הגיע, ויקבל מסגר פה עוד שני תפלות; ובודאי יחיו נפשך, כי כלם מכרחים לך, ומדברים מעניניו, להנצל מחלי הקדחת רחמנא לצלן, ולבלי לאכל הרבה ולזכות לדעת שלם. וכן התפלה השניה להרבות בצדקה ולזכות לעניים הגונים כדי שיתתקן על ידי זה, וכל זה מכרח לך. וידעתי כי מחשבותיך משתוקקים לתקונים אלה, השם יתברך יזכך לזכות להם מהרה. וראה והבט עד כמה גדול כח הרצון, כי כל התפלות שנתחדשו עתה כלם מאת ה' יצאו בדרכי נפלאותיו הנוראים, וכלם לא נעשו ונתחדשו כי אם על ידי הרצונות טובים והכסופין טובים שלכם. עוד יש תקוה שנזכה כלנו לפעל כל מה שאנו מבקשים בתפלתנו, כי גדול ה' וכו' ולגדלתו אין חקר, והיום פנה מאד ואי אפשר להאריך כלל. השם יתברך יזכני להתפלל מנחה בכונה בכח תפלות אלו. דברי אביך המצפה לראותך בחיים ושלום ושמחה. נתן מברסלב: מכתב קנח.

ברוך השם יום א' מטות ומסעי תקצ"ה לפ"ק (שנת המחלקת)

חזק ואמץ בני וראה והבין היטב איך רודפין את האדם בכל עת, בפרט מי שרוצה לגשת אל הקדשה, ואין לנו כי אם מעט הנקדות טובות שחוטפין בכל יום על ידי צעקה ותפלה ולמוד ורצון והשתוקקות וכסופין טובים, ועל ידי איזה מצוה שזוכין לעשות צדקה וגמילות חסדים. ואין לאדם אלא אותו היום, כמו שכתוב (בתורה רע"ב) על פסוק "היום אם בקלו תשמעו", ואל תאמר לכשאפנה אשנה וכו', בפרט שכבר אנו יודעים שהרצון בעצמו טוב מאד ועקר הוא הרצון, והנה אין פנאי להאריך יותר ובדעתי לכתב לך עוד אגרת קדם נסיעתי מפה, ובעל הרחמים ירחם עלינו שנזכה מעתה לבשר בשורות טובות זה לזה. דברי אביך המעתיר בעדך.
נתן מברסלב: מכתב קצג.

עקר שלמות היראה שדיקא על ידי היראה הגדולה יגיע לשמחה כמו שכתוב "וגילו ברעדה". ועקר בכח הצדיק האמת. כי מאחר שזוכרין איך צריכין לפחד ולרעד מעצם הפגמים וכו', תכף מחיין ומשמחין עצמן מה שאנו סמוכין בכח גדול ונפלא כזה וכו'. בפרט שזכינו גם כן לחטף כמה נקדות טובות בכל יום להחיות עצמנו על ידי זה. ועל ידי זה יכולים לישב דעתו ולהוסיף בכל יום כל מה דאפשר, ולחדש ולחזק הרצון והכסופין דקדשה בכל יום, ולהוציא הכסופין מכח אל הפעל על ידי דבור פיו. און טאקי פארט [ובכל זאת] אשרינו, שאנו יודעים מכל זה ועוד ועוד. לעולם לא נבוש מה שזכינו לידע מאמת כזה וכו'; וצריכין לזכר בכל פעם מה שאמר "וואס האבין מיר זיך וואס צו שעמין" [מה יש לנו ממה להתביש] וכו'. יותר מזה אי אפשר להאריך.

דברי אביך המצפה לישועה. נתן מברסלב: מכתב קצח.

בעזרת השם יתברך, יום ד' פרשת ויקרא תקצ"ו.
שלום לאהובי בני חביבי הרבני וכו' מורנו הרב רבי יצחק שיחיה, עם כל בני ביתו שלום וישע רב.
מכתבו הגיעני אתמול ביגיעה וטרחא, כעת אין כל חדש להודיעו. ועל צעקתך בענין יסוריך, נפלאתי עליך בני חביבי. הלא כבר ידעת ושמעת הרבה שבהכרח שיעבר על האדם מה שיעבר. וכבר מבאר בספריו הקדושים (תניינא תורה ע"ז), שכל אדם צריך שיהיה לו צער בכל יום, וכל מי שדעתו גדול, צערו גדול יותר רחמנא לצלן וכו', עין שם. ואם יסורין כאלה שכתבת ימנעו את האדם מעבודתו, כמעט אפס תקוה חס ושלום, כי אי אפשר להמלט מיסורין כאלה. האמת שהם בודאי מניעה ועכוב, אך אף על פי כן כבר דברנו הרבה שבכל יום יכולין לחטף טוב, כי לית יום דלית בה טוב, רק כל יומא אית לה גדר מלבר וכו'. כאשר הארכנו בזה בשבועות זה איזה שנים. ואם המניעות והטרדות משתטחים שכמעט קשה לעשות שום עבודת ה', על זה כבר הקדים לנו הרועה ישראל (בתורה קמ"ב) והודיענו, שהרצון וההשתוקקות והכסופין בעצמם טובים מאד, ושהרצון בעצמו נחשב כאלו לומדים בספר וכו': מכתב ריח.

ברוך השם, מוצאי שבת קדש ראש חדש כסלו תקצ"ו.
שלום לאהובי בני חביבי הרבני וכו' מורנו הרב יצחק נרו יאיר... נפלאתי מה שכתבת במכתבך לבערו ואיני יודע איזה סוד נכתב בו, אדרבה הכל דברי אמת, וקראתיו שני פעמים. והחייתני בדבריך היוצאים מלבך באמת. מי יתן שימלא השם יתברך משאלות לבך לטובה מהרה, שתזכה להיות איש כשר באמת לאמתו, כאשר זה כמה נכסף נכספת לזה. אך באמת גם הכסופין והגעגועים יקרים מאד, כמבאר בספריו הקדושים מעלות הרצון והכסופין דקדשה, בפרט כשזוכים לפרטם בפה בכל יום. חזק בני וחזק לילך בדרך הזה לדבר הכסופין דקדשה בפה בכל יום. ותכריח עצמך מאד להרגיל עצמך לזה. ותאמין שאיך שהוא גם הדבורים שלך יקרים מאד בעיני השם יתברך, כי הוא יתברך ברחמיו מתאוה גם לתפלתך. כי כל העולמות עם כל עבודתם הגדולה שעובדים אותו יתברך באימה וביראה תמיד, אין עולה אצלו יתברך כלל, כנגד שיחה אחת ותפלה אחת של בן אדם השפל הזה שבזה העולם, כמבאר בהתורה כי מרחמם ינהגם וכו' (תניינא ז'). ואם האדם נמוך מאד על ידי מעשיו שאינם עולים יפה, אדרבא כשהוא מפרש שיחתו לפניו יתברך ועובד איזה עבודה, יקר בעיניו יותר ויותר, כי זה עקר כבודו יתברך כשהרחוקים מאד נמשכים לעבודתו יתברך, כמבאר בספריו הקדושים. ותאמין שכל מה שנאמר בספריו הקדושים (קמא י') מגדל ההתפארות שהשם יתברך מתפאר גם עם הפחות שבישראל (שם י"ז) נאמר גם עליך. וביותר תכריח עצמך בכל הכחות לשמח בכל עז בכל יום שזכינו שלא עשני גוי והבדילנו מן התועים וכו', און טאקי פארט [ובכל זאת] אשרינו. יותר מזה אי אפשר להאריך עתה על פני השדה, כי איני יודע עם מי יהיה נשלח מכתבי זה.
דברי אביך המעתיר בעדכם ומצפה לישועה.
נתן מברסלב: מכתב רז.

והנה ביום ה' הנ"ל ראיתי במדרש (במדבר רבה ז, ו) על פסוק (דברים ג, כח) "וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו" וזה לשונו: לפי דרכנו למדנו שאין מחזקין אלא למחזקין ואין מזרזין אלא למזרזין. ויש לי בזה הרבה לדבר בעזרת השם יתברך. והוא שיך קצת למה שדברנו בשבועות העבר מגדל ההתחזקות שאסור להיות עצל ורפה ידים רק להתחזק וכו', שעל ידי זה זוכין להמשיך פרנסה ולקבל הארת » הרצון בשעת האכילה. אך במדרש הנ"ל מבאר שאין מחזקין אלא למחזקין. וזה כלול בדברינו הנ"ל שאף על פי שהשם יתברך בחסדו הגדול מחזק אותנו הרבה על ידי הצדיק האמת בהתחזקות נפלא בלי שעור, ומראה לנו ומרמז לנו בכל פעם ברמזיו הקדושים, כי עדין ה' אתנו ועמנו וכו', ולא נירא ולא נחת ולא נפחד כלל כי ה' אתנו אל תיראום. אף על פי כן אי אפשר לקבל כל ההתחזקות הזה כי אם מי שהוא חזק בעצמו, דהינו שמתגבר לבלי להיות עצל ורפה ידים שקורין שלימזלניק וכו'. והוא דברי המדרש הנ"ל אין מחזקין אלא למחזקין וכו'. ובאמת הוא מדרכי נפלאותיו יתברך. כי בודאי אלו המחזקין בעצמן בודאי הוא רק בכח השם יתברך שמאיר בלבו התחזקות על ידי הצדיק האמת שעל ידו כל ההתחזקות, ואם כן הכל ממנו יתברך ומהצדיק האמת. אף על פי כן האדם הבעל בחירה בהכרח שיתחזק בעצמו, ולא יהיה שלימזלניק חס ושלום. וזהו בכלל מה שכתוב בדבריו ז"ל (תורה רע"א) שיש כמה דברים שהם תלויים זה בזה, ואין יודעים מהיכן ההתחלה, כידוע לכם מה שדברנו הרבה מזה. וגם שם מדבר לענין עזות דקדשה שהוא בחינת התחזקות הנ"ל.
ועתה בני אחי ורעי, שימו לבבכם היטב לכל הדברים האלה, ותבינו היטב כל הרמזים הקדושים שמרמזין לנו בכל פעם בלבנו, איך להתחזק בכל מה שעובר עלינו בגשמיות ורוחניות, בגוף ונפש וממון, בבני חיי ומזוני. בכלל ובפרט, בענין שלום ומחלקת, ורבוי השונאים בלי שעור בחנם בלי דבר, "תחת אהבתי ישטנוני" וכו', ואני עני וכואב ונגוע וכו', מכף רגל ועד ראש אין בי מתם, בגשמיות ורוחניות, וכמו שכתוב (תהלים כב, טו) "כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי וכו', יבש כחרש כחי" וכו', ואם דוד המלך עליו השלום אמר כזאת איך נאמר אנחנו. ומי שמרגיש כל זאת בנפשו באמת, עד שכמעט כמעט אין בו רוח ונשמה להחיות נפשו, ואף על פי כן עדין חסדו גבר עלי גם כן ומרחם עלי ומרמזים בלבי, "זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל, חסדי ה' כי לא תמו וכו', חדשים לבקרים" וכו'. שהחסדים מתחדשים בכל יום, כאשר דברנו הרבה בזה בעזרת השם יתברך, ועל ידי זה מתחזקים לשפך עדין שיחו לפני השם יתברך לפרש לפניו כל לבו. ודיקא על ידי זה יכולים לפרש שיחתו, כשרואים בעצמו עצם רחוקו מישועה שלמה, מחמת שנתרחק מאד מאד מהשם יתברך על ידי מעשיו שאינם עולים יפה זה כמה וכמה מעודו עד היום הזה, ואף על פי כן מחזק עצמו על ידי הרמזים כי מלא כל הארץ כבודו ועדין ה' אצלו וכו', ושאר מיני התחזקות בכמה מיני מטעמים המשיבין את הנפש בשבעה מיני טעם, ונפש רעבה וצמאה יגעה ועיפה מאד מאד ימצא טוב על ידי רמזיו הנפלאים והנוראים האמתיים והחזקים, עד אשר בחסדו הוא משיח אלמים, וממש שם פה לאלם ובורא ניב שפתים, עד שיכולין לפתח פיו לדבר בפה מלא כל הצטרכותו, ולפרש שיחתו לפניו יתברך. וכל מה שמחזק עצמו יותר, מחזקו השם יתברך בכפלי כפלים, כי מדה טובה מרבה; וכן חוזר חלילה לטובה עד שזוכין להתקרב אליו יתברך. אבל אף על פי כן בכל יום, ולפעמים כמה פעמים ביום אחד, צריכין להתחזק מחדש ולזכר הרשימות מכל ההתחזקות הנ"ל, וה' יושיעו בכל פעם רק חזק ואמץ. ואי אפשר לבאר כל זה בפרוש, רק החפץ באמת יבין מאליו רמזים טובים הרבה מכל זה, עד שיזכה לבלי להיות שלימזלניק חס ושלום, רק להיות איש חיל ומזרז וחזק ואמיץ בדעתו שיהיה לו חלק בהממשלה דקדשה, עד שימשיך פרנסה ועשירות, עד שיזכה להארת הרצון בשעת האכילה שהוא קיום השארת הדעת כאשר דברנו בעזרת השם יתברך בזה. דברי אביכם ואוהבכם באמת לנצח. נתן מברסלב.

ושלום רב לכל אנשי שלומנו באהבה רבה. לכלכם נאמרו דברים האלה, "חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'". "כי לא יטש ה' את עמו בעבור שמו הגדול" וכו' (שמואל א' יב, כב). כי השם יתברך יודע עצם אהבתנו את כל אחד מישראל אפלו הקטן והגרוע והפחות, ומה נעשה שיש מחרחרי ריב בחנם, "תאלמנה שפתי שקר וכו'. מה רב טובך אשר צפנת" וכו', 'מה' דיקא, בחינת הארת הרצון וכו'. אשרי אזנים ששמעו כל זה אשרי עינים הרואים את כל זה על כל פנים בספריו הקדושים בעין אמת. בודאי יבינו האמת לאמתו, "שפת אמת תכון לעד" וכו': מכתב רמב.

ברוך ה', אשמרת הבקר יום ו' ערב שבת קדש תקצ"ח נעמרוב.
שלום לאהובי בני ידיד נפשי ולבבי הותיק המפלא מורנו הרב יצחק שיחיה!

... והנה לא עלה על דעתי אתמול להשיבו היום, כי טרדת שבת עלי על פי רב מיום ה'. והעקר איך זוכין על כל פנים להתחיל, משבת זו, כי בכל יום ויום צריכין להתחיל מכל שכן וכל שכן בשבת קדש שהוא כל חיות של כל ימות השבוע. והוא כלו תשובה באהבה ובשמחה מתוך ענג שבת. בבחינת "אהבה בתענוגים" וכו'. וגדל רחוקנו משבת יודע כל אחד בנפשו. אך אף על פי כן כל אחד מישראל כפי הנקדה טובה שיש בו, עדין כן נמשך קדשת שבת עליו. אבל אף על פי כן שבת ויום טוב צריכין הכנה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ביצה ב:), ועקר ההכנה הוא הרצון לזכר בפשיטות את השבת בכל יום ויום. ולקים מחד בשבת לשבתך, כמו שכתוב זכור את יום השבת לקדשו, זכרהו מאחד בשבת (שם טז.). מכל שכן וכל שכן כשמגיע מהתלתא יומא דקמי שבתא, בפרט מיום ה' בשבת, בעת שכל ישראל מכינין עצמן על שבת, וכל אחד רץ ומתיגע לקנות קמח ובשר וכו' לצרך שבת, מי יוכל לשער ההתנוצצות שבלבו מה שנעשה מזה שעשועים נוראים בכל העולמות. אבל זה כל ישראל מקימין בעזרת השם יתברך וגם אנו בכללם, בודאי אשרינו אשרי כלנו שזכינו למתנה טובה ויקרה כזאת, שהיתה גנוזה בבית גנזיו ושבת שמה. ובודאי צריכים לקים זאת בפשיטות בלי חכמות בשמחה גדולה. אבל העקר להכין עצמו בלבבו ונפשו, לחשב מחשבות איך זוכין להמשיך על עצמו קדשת שבת קדש על כל פנים עתה. ולבקש הרבה מהשם יתברך על זה. ובפרטיות אי אפשר לבאר כל זה, בפרט על פני השדה: מכתב רנא.

ברוך השם, יום ה' שופטים ת"ר אומאן.

בעל הרחמים ייטיב הכתיבה והחתימה לכבוד אהובי בני חביבי הרבני וכו' מורנו הרב יצחק שיחיה עם כל יוצאי חלציו שיחיו.

עד הנה עזרונו רחמיו יתברך שבאתי לפה ביום ג' כמו חצות היום, ומצאתי מכתבך והיה לי לנחת. ועתה עיני תלויות למרום הוא התחיל הוא יגמר העסק שמסר בידינו לעסק בו שהוא טובת הכלל לנצח, ה' יגמר בעדנו לטובה מהרה. וימים הנוראים הקדושים ממשמשים לבוא וצריכין לפשפש במעשיו, ולבקש ולדרש ולחקר דרך לתשובה כל אחד ממקום אשר הוא שם. ואין כחנו אלא בפה, וגם לזה צריכין סיעתא דשמיא. וצריכין להתחזק ברצונות וכסופין טובים בהתחזקות גדול ובעקשנות גדול ברצון, ולהאמין בעצמו שעדין הטוב שבו חזק מאד מאד, אף על פי שפגמתי בו כמו שפגמתי, אף על פי כן מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפו את הנקדות טובות שזכיתי לחטף בזה הצל עובר. ובפרט שתהלה לאל בחסדו הגדול, הכל גנוז וצפון חתום ומשמר אצל הראש בית האמתי, ובכחו הגדול עדין יש לי תקוה לכל טוב אמתי ונצחי. רק חזק ואמץ מאד לשמח בכל זה בכל השנה כלה, ובאלו הימים הקדושים אלול ותשרי ביותר ויותר: מכתב שכ.

...יהיה ה' אתנו שנזכה לגמר חפצי אדוננו מורנו ורבנו הקדוש והנורא זכר צדיק לברכה כרצונו יתברך וכרצון יראיו וכו'. ה' יגמר בעדי ובעד כלנו ובעד כל ישראל. יודע תעלומות ובוחן לבות הוא יודע עצם טלטולי ונדודי תמיד, בפרט בפרט בדרך הזה אשר לא נסיתי בו מיום התקרבותי לקדשי קדשים לאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה. ובפרט אחר הרעש הגדול הזה שהיה עלינו. מה אמר מה אדבר, נפשי בכפי תמיד, ולבי נשבר ונדכה בקרבי. בלתי אל ה' עיני תלויות ולרחמיו וחסדיו המרבים שאינם כלים לעולם, עיני כלות ומיחלות ודומיות. ועל כחו הגדול של זקן שבזקנים וכו' אני נשען ונסמך שבודאי לא יעזב אותי, ויעזרני ויושיעני למען שמו יתברך. ויוליכני לשלום ויביאני לאומאן לשלום סמוך לאלול הבא עלינו לטובה. ויצליחנו בדרך הזה לגמר הכל כרצון נקדת האמת וכו'.

דברי אוהבכם באמת לנצח המעתיר בעדם.
נתן מברסלב: מכתב שט.