# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/195/3/

דע, כי יש קבלה בידי, כי כשיש מחלקת על איזה צדיק נופל מחשבה זרה מעין אותה מחלקת לצדיק אחר, ומחמת שרוצה להעלותה אף על פי שאינו מעלה אותה משבר בכח הרצון כל בעלי המחלקת.

וזה פרוש הפסוק (תהילים לז): זמם רשע - הינו מחשבה זרה לצדיק, וחרק עליו שניו - הינו שרוצה להעלותה, וה' ישחק לו כי ראה כי יבא יומו - הינו שעדין לא בא למדרגת המחשבה זרה זו. אך מאין יבוא לו המחשבה זרה זו? חרב פתחו רשעים, ופרש רש''י: חרב לשון מלחמה, הינו שנתעורר מחלקת על איזה צדיק. חרבם - הינו המחשבה זרה של אותה המחלקת, תבוא בלבם - הינו בלב צדיק זה. ועל ידי שרוצה להעלותה, בכח הרצון הזה, וקשתותם תשברנה - כלומר, המחלקת הנ''ל: לקוטי מוהר"ן, צו.