# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/195/5/

''כבוד מלכותך יאמרו'' והוא בחינת רצון, כי רצונו של אדם זהו כבודו (ירושלמי פאה פרק א) וכשהאדם מסתפק ומתרצה ברצון השם יתברך רק כמו שהוא יתברך רוצה אזי ממליך מלכותה כי עקר המלכות מהרצון כנ''ל. וזהו (קדיש): 'בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה' כי עקר המלכות הוא מהרצון כנ''ל, אבל כשרוצה האדם איזה רצון אחר חוץ מרצון השם יתברך על ידי זה נעשה מלכות אחרים של העכו''ם וכפי הרצון האחר כן נעשה איזה מלכות לאיזה עכו''ם כי צריך האדם לבטל רצונו לגמרי נגד רצון השם יתברך שלא יהיה לו שום רצון אחר רק כמו שרוצה השם יתברך הן שיהיה לו ממון ובנים, הן לאו חס ושלום והן כל שאר הרצונות לא ירצה שום רצון אחר רק כמו שרוצה השם יתברך - יתגדל ויתקדש שמה רבא: שם, קעז.