# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/195/8/

וזהו בחינת תקונא דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה שעל ידי החכם שלוקח הנפשות ועולה עמהם וירד עז מבטחה נתתקנו שני המרכבות כי יש ארבע חיות בבחינת נפש וכסא, ויושב על הכסא אריה שבבחינת נפש זה בחינת (שיר השירים ה): ''אריתי מורי עם בשמי'' מורי זה בחינת ''מרת נפש'' (שמואל א א) בחינת (מלכים ב ד): ''ונפשה מרה לה'' זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש. ועכשו כשבא זה האדם לחכם הדור עם נפשו ורצונו והחכם הדור לוקח כל הרצונות ולוקט אותם אחד לאחד כדי להעלות אותם כנ''ל ואז מלקט גם כל הרצונות והנפשות שנפלו, וזהו בחינת: אריה - לשון לקט שמלקט מרת הנפש הינו פגם הנפש ''עם בשמי'' עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב ובחינת שור שבנפש זה האור המצחצח שנתוסף בנפש מחמת הקבוץ שנתקבץ פזורי הנפש ואז מאיר הנפש ביותר כי כשהרצון אין מאיר אז הנפש בבחינת 'ונפש רעבה' כי עקר הרעב מחמת העדר האור כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (יומא עד:). ''ויענך וירעיבך ויאכילך את המן'' מכאן שהסומא אינו שבע. כי עקר השבע מחמת האור שיראה בעיניו ועל ידי שאינו רואה אין נתמלא נפשו הינו רצונו, כי ''טוב מראה עינים מהלך נפש'' (קהלת ו). וכשמצחצח נפשו בצחצחות האור אזי ''ונפש רעבה מלא טוב'' (תהלים ק''ז) בבחינת (ישעיהו נ''ח) : ''והשביע בצחצחות נפשך'' וזה בחינת שור, לשון הסתכלות בחינת מראה עינים מהלך נפש: לקוטי מוהר"ן יג, אות ה.

כל אלו בני אדם הבאים לחכם הדור, כל אחד ואחד יש לו איזה רצון טוב, והצדיק מעלה כל אלו הרצונות, ובזה הוא מחדש נפשותיהם של אלו האנשים הבאים אליו, ועל־ידי־זה הוא מביא התגלות התורה שאומר אז בפניהם, נמצא שיש לכל אחד ואחד חלק בתורה כפי רצונו, וכן נתחדש נפשו לטובה. על־כן צריך כל אחד להתחזק ולהתעורר שיבוא עם רצונות טובים וכסופין טובים וחזקים להשם יתברך, כדי שיתחדש נפשו לטובה ביותר. גם שמענו שהעקר בשעה שהחכם מכין עצמו לומר תורה, שאז צריך כל אחד לפשפש במעשיו ולבקש לו רצונות טובים להשם יתברך, ולהתפלל על זה, כדי שעל־ידי־זה יוכל החכם לאחז בידו ולהעלותו ממקום שהוא שם, ולחדשו לטובה כפי הרצון שיהיה לו אז כנ"ל: קיצור לקו"מ שם. אות ה.

כשאדם רוצה דבר תאוה, זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש, ואזי היא בבחינת "מרת נפש" (שמואל־א א, י) בחינת: "ונפשה מרה לה" (מלכים־ב ד, כז). וזהו פזור הנפש, ואזי אין הנפש מאירה, והיא אז בבחינת: "ונפש רעבה" (תהלים קז, ט). ולתקן זה צריך לבוא לחכם הדור הנ"ל, והוא יתקן ויעלה אפלו אלו הרצונות הפגומים עם הרצונות הטובים שיש לו. ועל־ידי־זה שבא להחכם יתקים אז: "ונפש רעבה מלא טוב" (שם) ויתקים בו: "והשביע בצחצחות נפשך" (ישעיה נח, יא), ויחדש כנשר נעוריו דהינו שיתחדשו ויתתקנו ימי נעוריו שעברו בחשך, ואז נקרא אדם. וגם גופו יתעלה ויתחדש על־ידי־זה שבא להחכם: שם. אות ח.

וזה בחינת אריה לשון לקט שמלקט מרת הנפש, היינו פגם הנפש עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב יש לפרש כי כשבא להצדיק מסתמא יש לו רצון טוב להתקרב לעבודת ה' על ידי ביאתו להצדיק אך בוודאי יש להאדם הזה עדיין גם רצונות שאינם טובים לדבר תאוה וכיוצא, שהרצונות אלו הם פגם ומרה להנפש והצדיק כשרוצה להעלות את נפשו היינו רצונו הטוב שיש לו להתקרב להשם יתברך, אזי צריך ללקט גם הרצונות שלו שאינם טובים ולתקנם בכדי שיוכל להעלות את נפשו, כי הרצונות האלו הם בחינת פגם להנפש ומעכב את עליית הנפש, על כן צריך החכם ללקטם גם כן ולתקנם, וזה בזה תלוי כי על ידי שעוסק החכם עם נפשו להעלותם לבחינת עיבור, על ידי זה בעצמו מכניס בו הרהורי תשובה להתחרט ולשוב מאד על פגמי הנפש שלו שהם בחינת מרת נפש ועד הנה יכול להיות שהיה מתאווה לדברים שאינם טובים שזה בחינת פגם הנפש בחינת ונפשה מרה לה, והוא לא הרגיש כלל במרירות נפשו ועכשיו על ידי שעוסק החכם להעלות נפשו הטובה, היינו רצונות הטובים שלו, על ידי זה בעצמו זוכה להרגיש ביותר מרירות נפשו מהרצונות שאינם טובים ומתחרט ושב עליהם מאוד, ואז החכם מעלה גם אלו הרצונות שהם בחינת מרת נפש, היינו המרירות שמרגיש עכשיו ברצונו על הרצונות שאינם טובים שלו, ועל ידי זה בעצמו מתקן החכם את אלו הרצונות עד שגם הם אפשר שיש להם חלק כביכול בהיחוד הקדוש, כי השכינה מתפארת כביכול חזי במה ברא קאתינא לגבך, שאף על פי שכבר נלכד כל כך ברצונות שאינם טובים הוא מתחרט עליהם עכשיו במרירות נפש עצום מאוד כזה ויש לו עכשיו רצונות טובים כל כך להתקרב להשם יתברך וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי, מורי הוא בחינת פגם הנפש מרת נפש והצדיק מלקט אותם (ומתקנם על ידי הבחינה הנ"ל), עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב (ובדרך צחות יש לומר, כי ידוע כי מור הוא המוסק שנעשה מדם חיה טמאה, כמו שפסק הרמב"ם ז"ל בפרק א' מהלכות כלי המקדש, ואף על פי כן נעשה ממנו אחר כך בשמים ראש לשמן המשחה, שזה בחינת עוונות נתהפכין לזכיות על ידי תשובה מאהבה בחינת במקום שבעלי תשובה עומדים וכו', ועל כן גם כאן מכנה אלו הרצונות הפגומים שנתתקנו על ידי החכם בשם מור, והרצונות הטובים בעצמותם נקראים בשם בשמים כי הם בעצמם טוב ומעלין ריח טוב) ובדרך קצרה יש לומר כי הצדיק מעלה את החרטות ומרירות נפש שיש להם עכשיו, על מה שהיה להם לפעמים איזה רצון לדברים שאינם טובים, שהם פגם הנפש שזה בחינת מורי עם בשמי, עם הרצון הטוב שיש להם למצוות ולמעשים טובים ולהתקרב לעבודתו יתברך: פרפראות לחכמה שם.